כיוון ש"ידע זה כח", חשוב להבין כיצד תסמיני חרדה שונים תרמו להישרדותו של האדם הקדמון. מעט מתסמינים אלו לא תרמו להישרדות אלא הן תופעות לואי שלילית לשינויים שכן תרמו להישרדות. הבנה זו עשויה לתרום לשינוי חיובי ביחסינו לתסמיני החרדה. תחושות הכעס והאכזבה העצמית יפחתו ונתגבר ביתר קלות על החשש שאנו מאבדים שליטה עצמית או שחלינו במחלה מסוכנת למרות שבדיקות רפואית שללו זאת.

פעימות לב חזקות. הלב דומה למנוע של מכונית המזרים דם וחמצן לכל איברי הגוף. במצב חרום, הגוף זקוק לתוספת אנרגיה, לכן בכל פעם שאנו נבהלים או מצפים לסכנה, הלב מחיש את פעימותיו. חשוב שכל אדם הסובל מפעימות לב חזקות יעבור בדיקות גופניות ממצות. במידה ולבו ימצא בריא, יש להניח שפעימות הלב החזקות קשורות להתקף חרדה. פעימות לב חזקות הנובעות מחרדה. אינן מסוכנות. הן דומות לפעימות לב חזקות בעת התעמלות או בעת ריצה מהירה.

רעידות ידיים או רגליים. כאשר אנו נבהלים, שרירי הגוף מתכווצים במטרה להכין אותנו לתגובה מהירה לצורך "מלחמה או מנוסה". במידה ולא ננצל את עודף האנרגיה העצורה בשרירים ונישאר ללא תנועה, השרירים יתעיפו מהמתח הגבוה בו הם מצויים. שריר עייף עלול לרעוד מהמאמץ. הרעידות שכיחות בעיקר בידים וברגלים כיוון שאיברים אלו חיוניים לצורך מלחמה או מנוסה. ישנם מקרים, ששריר אחר רועד כמו שריר בפנים, בחזה או בגב. כאשר כיווץ השרירים נמשך זמן רב, אנו עלולים לסבול מכאבים באיברי הגוף השונים כמו בכתפים בעורף, בגב ואף בראש.

זיעה מוגברת וזיעה קרה. בעת גיוס אנרגיה לצורך מלחמה או מנוסה הלב פועם בחוזקה ובמהירות ושרירי הגוף מכווצים. כתוצאה מכך, נוצר חום פנימי. מטרת ההזעה היא, לצנן את הגוף.

קוצר נשימה או נשימות מהירות. כאשר אנו נבהלים, אנו נוטים לעצור את הנשימה למשך מספר שניות. במידה והמתח נמשך זמן רב יותר, אנו עוברים לנשימות שטחיות. בהדרגה נוצר חוסר חמצן באיברי הגוף השונים, הגורם לתחושה של קוצר נשימה. הצורך בתוספת חמצן מסופק בעזרת פיהוקים תכופים, או בעזרת נשימות עמוקות, החוזרות אחת למספר דקות. לעיתים התופעה הפוכה ובאה לידי ביטוי בנשימות מהירות ביותר, תופעה הנקראת היפר ונטילציה. גם קוצר נשימה וגם נשימות חפוזות המכונות היפר ונטילציה, תרמו להישרדותם של אבותינו ביערות העד. לדוגמה, כאשר האדם הקדמון ליקט פירות בסבך העצים ולפתע הוא ראה חית טרף במרחק, הוא הסווה את עצמו על ידי הקפאת כל תנועת הגוף כולל עצירת נשימה. תופעה דומה מצויה אצל מירב היונקים. עצירת הנשימה תורמת לכך, שחית הטרף לא תשמע, לא תריח ולא תבחין בחיה המסתתרת. ברגע שהטורף יבחין בחיה המסתתרת, היא תעבור מידית לקצב נשימות מהיר ותפתח במנוסה. הריצה המהירה תצרוך את עודף החמצן. תופעה דומה קורה אצל האדם המודרני. כאשר אנו חשים בחרדה ברמה בינונית אנו נוטים לקוצר נשימה, כאשר החרדה ברמה מאד גבוהה, אנו עלולים לנשום בקצב מהיר מאד. האדם המודרני, שלרוב לא מנצל את עודף החמצן הנובע מהנשימות החפוזות, גופו מוצף בעודף חמצן. תופעה זו עלולה לגרום לתחושות של סחרחורת ועיקצוצים.

לחץ וכאבים בבית החזה. בעת מלחמה או מנוסה, שרירי הגוף מתכווצים. ביטוים מקובלים לתחושה בעת דאגות ופחדים הם: אני מתוח ואני לחוץ. לכל אדם נטיה לכיווץ מוגבר של שרירי גוף אחרים. אנשים הנוטים בעת מתח לכווץ את שרירי בית החזה כתוצאה מכך הם עלולים לחוש בכאבים באזור זה.

הפרעות במערכת העיכול. בעת מתח וחרדה ממושכים, שכיחות תלונות על אובדן תאבון, ירידה במשקל, בחילות ולעיתים אף הקאות. תופעות אלו תרמו להישרדותו של האדם הקדמון בכך שגופו הפנה את מירב האנרגיה לפעול במתכונת של מלחמה או מנוסה. ניתן להשוות זאת למדינת ישראל, שיש בה כמות מסוימת של טנקים. כאשר פורצת לדוגמה מלחמה בצפון, הטנקים נשלחים צפונה. כך פועל גם הגוף. לאחר ארוחה כבדה, אנו נוטים להמנע מפעיות גופנית, כיוון שהאנרגיה מתנקזת במערכת העיכול. אם בעת עיכול המזון האדם הקדמון הבחין לפתע בסכנה, מערכת העיכול האטה את פעולתה ועודף האנרגיה זרם להפעלת הידים והרגלים. במידה והציפיות לסכנה נמשכו פרק זמן ארוך, התאבון פחת, כדי לא להעמיס על מערכת העיכול.

סחרחורת. סחרחורת לא תרמה להשרדות, אך ניתן להשוותה לתופעות לואי של תרופה. בעת שהאדם הקדמון הבחין בחיה מאד מסוכנת, הוא החל לנשום עמוקות, במטרה להכין עצמו לקראת מלחמה או מנוסה. אם הוא לא זז ממקומו זמן ממושך, אך נשימותיו החפוזות נמשכו, הוא עלול היה לחוש בסחרחורת עקב עודף חמצן. תופעה דומה קורת לאדם המודרני, כאשר רמת החרדה גבוהה והוא ממשיך לשבת ללא תנועה זמן רב, הוא עלול לחוש בסחרחורת.

שלשול והטלת שתן תכופה. התקפי שלשול והצורך לרוקן את שלפוחית השתן לעיתים תכופות הן תופעות מאד שכיחות אצל האדם המודרני אך הן תרמו להישרדות האדם הקדמון. בכך שבעת סכנה הוא רוקן את קיבתו ואת שלפוחית השתן, משקל גופו נעשה קל יותר והוא יכל לפעול ביתר כח. בנוסף לכך, במידה ובעת הקרב הוא קיבל מכה בבטנו, מעייו הגדושים ושלפוחית השתן המלאה היו עלולים להתפוצץ ולגרום בכך להרעלה פנימית.

הפרעות בשינה. במצב חרום "לא ינום ולא ישן שומר ישראל". בעקבות מחשבות טורדניות, מתחים וחרדות, אנשים רבים מתקשים להרדם, ורעש קל עלול להעיר אותם. האדם המודרני לא מודע שתופעות אלו תרמו להישרדותו של אדם הקדמון. בעת שהאדם הקדמון דמיין שטורף עלול להיכנס למערה בעת שנתו, זה גרם לו להישאר ער, לישון שינה קלה בלבד ובכך להגן על עצמו. בעת שהוא שיחזר חויה מהעבר, כטורף שרדף אחריו באזור מסויים, מטרת חוסר השינה היתה, לעודדו לדמיין התמודדות חיובית במיקרה ואותה תופעה תחזור. בעת שהוא דמיין סכנות עתידיות, המטרה היתה לעודדו לדמיין התמודדות חיובית. לצערנו, האדם המודרני לא מיישם שיטות אלו, אלא משחזר את דאגותיו ובכך שנתו נודדת.

הפרעות בריכוז. תלמידים רבים נכשלים במבחנים כיוון שהם לא מצליחים להתרכז בשאלות. אנשים בעת חרדה, מתקשים לקרוא, לצפות בסרט, או לנהל שיחה ארוכה. מוזר לחשוב שהפרעות בריכוז תרמו להישרדות ביער, אך התברר שהן תרמו לכך רבות.
כושר הריכוז מופיע בשתי צורות: תשומת לב ממוקדת, או תשומת לב מפוזרת. התופעה דומה לזרקור המכוון לעבר במה. ניתן להאיר את השחקן הראשי כאשר סביבו חשוך, או ניתן להאיר את כל הבמה.
כאשר האדם הקדמון מצא שורש ורצה לבחון אם הוא רעיל או לא, תחילה היה עליו להתבונן סביבו ולבחון אם אין כל סכנה נשקפת. כאשר הוא נוכח לדעת שהסביבה נקיה מסכנות, הוא נירגע. במצב כזה לבו פעם באיטיות, שריריו רפו, וכושר הריכוז שלו נעשה ממוקד. אם לפתע ישמע רעש מאיים, רמת הורמוני החרום בדם עולה, קצב פעימות הלב יואץ, השרירים יתכווצו ותשומת הלב תתפזר לכל עבר. גם אם האדם יזהה זאב בודד מולו, אסור לו למקד את תשומת לבו בזאב, כיוון שרוב חיות הטרף מתקיפות בלהקות: אחת מלפנים ושתיים מאחור.

מחשבות טורדניות. כאשר אנו במצב של חרדה, מחשבות טורדניות מציפות אותנו. לעיתים המחשבה הטורדנית ממוקדות בנושא המטריד אותנו ולעיתים המחשבות קשורות לתופעת הפחד מתסמיני הפחד. כלומר, אנו מפחדים מתופעות החרדה עצמה. לדוגמה, אנו חרדים מפעימות לב מהירות, שמא יגרמו להתקף לב, או חרדים מסחרחורת, שמא תגרום להתעלפות. אין ספק, שמחשבות טורדניות תרמו לאבותינו לשרוד ביער, כיוון שהן חייבו אותם להתמקד בסכנה ולטכס עצה כיצד להתמודד טוב יותר. בחברה המודרנית אנו מכנים גישה זו בשם פיתוח תוכנית מגירה.

עייפות רבה. אנשים חרדים מתלוננים על עייפות רבה. גם אם הם ישנים בלילה בעזרת תרופות שינה הם חשים בעייפות במהלך היום. הסיבה לעייפות רבה בעת חרדה היא, שמערכות גוף רבות פועלות בהילוך גבוה כדי להיות בכוננות "למלחמה או למנוסה".

ירידת בפעילות מערכת החיסון. בעת מצב דחק מתמשך, הסיכוי עולה לחלות במחלות הנגרמות על ידי וירוסים ונגיפים. הסיבה לכך היא, שבעת מצב דחק מערכת החיסון מאיטה את פעולתה. ההסבר לתופעה זהה להסבר שניתן לתופעת "הפרעות במערכת העיכול".

הופעת מחלות רב גווניות. כיוון שבעידן הקדום, משך הסכנה לרוב היה קצר, הפעילות המוגברת של חלק ממערכות הגוף והאטה בחלק אחר, לא גרמה לליקויים במערכות הגוף השונות. בעידן המודרני, בעיקבות מצב דחק מתמשך, אנו עלולים ללקות במחלות שונות לדוגמה: יתר לחץ דם, רמת כולסטרול גבוהה, הפרעות בפעילות הלב ומחלת הסרטן. הדבר דומה להדרדרות במצב מכונית, בעת שנוהגים בה בכביש משובש, במהירות רבה ולאורך זמן רב.

צמא. רבים מהאנשים הסובלים מחרדות, לא יוצאים מפתח ביתם ללא בקבוק מים. מצב חרום גופני גורם לתחושת צמא, כיוון שרוב מערכות הגוף מצויות בפעילות יתר וחום הגוף עולה.

רגישות לרעש. בעת מצב סכנה ביער, האדם נעשה ערני וכל רשרוש קל יקלט בחוש השמיעה. בחברה המודרנית, כאשר אנו חוזרים לביתנו לחוצים וחרדים, רעש הילדים או עצמת מקלט הטלוויזיה עלול לעצבן אותנו.

תגובות הימנעות. לעיתים קרובות מתפתחות תגובת הימנעות ממצבים המעוררים חרדה. אנשים רבים נמנעים ממעליות, מטיסות, ממקומות רועשים וצפופים, מנהיגה בכלל או מנהיגה באוטוסטרדות, בעיקר במסלול השמאלי. במקרים קיצוניים, האדם החרד נמנע לצאת מפתח ביתו ללא ליווי אדם אחר, או שהוא נמנע לחלוטין לצאת מפתח ביתו. הדבר דומה לאדם הקדמון, שכה חשש מחיות הטרף סביבו עד שהוא נמנע מלצאת מפתח המערה.

הפחד מהפחד. חוויה של התקף חרדה או התקף פאניקה ראשון הינה מאד מפחידה. יש החוששים שהם חלו במחלות רב גווניות כגון: התקף לב, סרטן או אסטמה, יש החוששים מאיבוד שפיות דעתם ויש החוששים מאיבוד שליטה עצמית. בעקבות החוויה הראשונית, עלול להתפתח פחד עמוק, שמא החוויה תחזור על עצמה. כתוצאה מכך, כאשר חשים באחד מתסמיני החרדה, ואפילו בעוצמה נמוכה, האדם עלול להגרר למעגל קסמים שלילי של הפחד מהפחד. כלומר, ככל שהוא מפחד יותר מתסמיני הפחד, כך זרימת הורמוני החרום מתגברת והחרדה מתפתחת במלא עוצמתה. חלק חשוב ביותר בטיפול בחרדות הוא ללמוד להפסיק את מעגל הקסמים השלילי, על ידי הבנה שתסמיני החרדה, למרות היותם מאד לא נעימים, הם לא מסוכנים.