"שיטות ההרפיה, לא זו בלבד שהן משפרות את כושר ההתמודדות הנפשית עם מצבי הדחק, אלא שבכוחן אף להגביר את כושר ההתמודדות הגופנית כנגד מחלות. מחקרים קבעו, שמצבי דחק נפשיים עלולים לגרום לירידה בכושר ההתמודדות הגופנית עם מחלות ואילו תרגול רצוף של שיטות הרפיה עשוי לזרז את תהליך ההחלמה, על ידי חיזוקה של מערכת החיסון. בתי חולים רבים, בעת טיפול במחלות שונות כמו: יתר לחץ דם, אסטמה, הפרעות במערכת העיכול, מחלות עור, מחלות לב ומיגרנות, משלבים טיפול תרופתי עם שיטות הרפיה."
ד"ר מוריס קליינהאוז, מרצה בכיר בפסיכיאטריה באוניברסיטת ת"א ונשיאה לשעבר של האגודה הישראלית להיפנוזה , כתב זאת כהקדמה לספרי: "הרפיה עצמית".

ישנן שיטות הרפיה פסיכולוגיות לאין ספור. במידה ואנו מבינים את העקרון המאחד את כל שיטות ההרפיה, אנו יכולים לפתח שיטות המתאימות לאישיותנו ולמצב בו אנו מצויים. המאחד את כל שיטות ההרפיה הוא ריכוז הקשב. הריכוז יכול להיות בצורות שונות לדוגמה: ריכוז במילה (מנטרה), בתמונת נוף מרגיעה, במנגינה שקטה, בצלילי הגונג, בנשימות עמוקות ואיטיות ובכיווץ והרפיית אברי הגוף השונים.

החברה בת זמננו מאופיינת בשתי תופעות הנראות כסותרות זו את זו: מצד אחד, רמת החיים נמצאת בעליה מתמדת, המאופיינת בחיי רווחה, בזמן פנוי ובשירותי בריאות מפותחים. מצד שני, שרוי האדם בלחצים רבים הגורמים לו לצרוך תרופות הרגעה ושינה. מלחמות, עבריינות, רעש וזיהום הינם חלק ממצבי הדחק הנכפים על האדם. אין בכוחם של הפסיכיאטרים והפסיכולוגים להשפיע על הפחתת גורמים אלה, לכן הופנו משאבים רבים לפיתוח ולשכלול שיטות הרפיה פסיכולוגיות, המכוונות לשפר את כושר ההתמודדות של האדם עם מצבי דחק.

שיטות ההרפיה המתוארות באתר, אינן מוגדרות כטיפול נפש. שיטות אלו ניתנות ללימוד מקריאה בספרים פופולריים ומאתרי אינטרנט וכן במהלך השתתפות בסדנאות שונות כמו: מדיטציה ויוגה. שיטות הרפיה אלו מבוססות על פעילויות המבוצעות באופן טבעי, בעת שאדם חש במתח גופני או נפשי. אנשים רבים החשים במתח גופני או נפשי, נושמים מספר נשימות עמוקות, מניעים את אברי הגוף המכווצים או מעודדים את עצמם על ידי דיבור עצמי (סוגסטיות עצמיות) כגון: "תפסיק לפחד, אתה יכל להתמודד," "אתה מסוגל לעשות זאת," "אל יאוש," "אל תוותר" ו"אל תשבר." במידה והמתרגל חש שאין שיפור במצבו הרגשי ותפקודו ואיכות חייו לא השתפרו גם לאחר תרגולי הרפיה שונים, מומלץ לפנות לטיפול נפשי. אם לאחר מספר פגישות, אין תחושה שנוצרה כימיה חיובית עם המטפל, מומלץ, לאחר שיחה עם המטפל, לפנות למטפל אחר. גם המטפל המוצלח ביותר אינו מסוגל ליצור כימיה טובה עם כל המטופלים המבקשים את עזרתו.