השימוש בהיפנוזה, למטרת טיפול בבעיות גופניות ונפשיות, נעשה מאד פופולרי ברחבי העולם. בכל מדינה מערבית, קיימות אגודות, בה חברים אנשי מקצוע, המתמחים בטיפולים בשיטת ההיפנוזה. בישראל קיים חוק ההיפנוזה, המרשה רק לרופאים, לרופאי שיניים ולפסיכולוגים, שעברו קורס הסמכה בהיפנוזה ועמדו בהצלחה במבחנים של משרד הבריאות, לעסוק בהיפנוזה.

בישראל פועלת אגודה להיפנוזה, שיש בה 700 חברים. האתר של האגודה www.hypno.co.il מעלה את השאלות הבאות ונותן להן תשובות ממצות: מהי היפנוזה? מי שולט במי? האם ניתן לגרום למישהו לעשות משהו בניגוד לרצונו? האם היפנוזה היא איבוד הכרה? האם היא שינה? האם כל אחד יכל להתהפנט? מהו חוק השימוש בהיפנוזה? האם ניתן להיתקע במצב היפנוטי? האם מדובר בטיפול קצר או ארוך? מה הן הבעיות המטופלות בהיפנוזה? איפה ניתן למצא מטפלים המוסמכים בהיפנוזה?

אמנם בישראל צריך רשיון מקצועי להפנט אחרים, אך כל אדם רשאי ללמוד היפנוזה עצמית. קיים דמיון רב בין השיטות: היפנוזה עצמית, מדיטציה והרפיה. יש הטוענים, שאלו הן מילים נרדפות לתופעה דומה. בשלוש השיטות, האדם נכנס להרפיה עמוקה, על ידי כך שהוא מתרכז, בהדרגה, בגרוי אחד. במצב של היפנוזה קל לאדם לתת השאות (אוטו-סוגסטיות) לעצמו וכן לקבל השאות ממהפנט. מטרת ההשאות היא, לחולל שינויים גופניים ונפשיים חיוביים. שינויים אלו קשה לבצען במצב של ערנות או של הרפיה. לדוגמה: הפסקת עישון, ביצוע ניתוח ללא הרדמה ולידה טבעית ללא כאבים. רק כ- 10% מהאוכלוסיה, יכולים להגיע למצב הפנוטי כה עמוק, עד שהנושא בו הם התרכזו נעלם כליל. אנשים מתארים את התחושה העמוקה במשפטים הבאים: "אני שומע קולות של אנשים סביבי, אך אני חש, כאילו אני במקום אחר", "אני חש שאני מרחף בחלל… כאילו אין לי גוף… כאילו אין עולם סביבי", "זו תחושה נפלאה של קשר עם היקום… הלואי שכל יום הייתי יכול להגיע למצב כזה".

תאוריות רבות מנסות להסביר את תופעת ההיפנוזה, אך אנשי המקצוע עדיין לא הגיעו להסכמה תאורטית ביניהם, למהות התופעה, הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה נוירולוגית. מחקר שפורסם בשנת 2004 מצא הבדלים משמעותיים בין פעילות המוח בעת הרפיה לבין הפנוזה עמוקה. בעקבות חוויה אישית מעניינת, תרמתי גם אני את תרומתי הקטנה, להבנה תאורטית של תהליך ההיפנוזה. והמעשה שהיה כך היה.

בקיץ 2004 ביליתי עם אשתי בשיט באלסקה. בערב הראשון, נערכה פגישת הכרות של כל משתתפי השיט. ישב מולנו גבר כבן 50. הצגתי לפניו, באנגלית כמובן, את השמות הפרטיים של אשתי ושלי. הגבר פרץ בצחוק, וענה לנו בעברית: "שמי זלי." היינו שלושת הישראלים היחידים באוניה, וכמובן שהתידדנו. זלי התעניין לדעת מה עיסוקי. עניתי לו, שאני פסיכולוג. הוא הגיב, שהוא מטפל מוסמך בהיפנוזה (זהו מקצוע מוכר בארה"ב). חייכתי ועניתי, שגם אני עוסק בהיפנוזה. הוא ביקש לדעת, באיזה עוד תחומים בפסיכולוגיה אני מתעניין. השבתי, שאני מאד מחבב את הפסיכולוגיה האבולוציונית. תגובתו של זלי, היתה מאד דומה לזו של רוב מכרי הפסיכולוגים, ששמעו מפי, בפעם הראשונה, את המושג, פסיכולוגיה אבולוציונית, גם זלי הגיב מידית: "מה זה?" השבתי, שישנם שני חוקי יסוד לפסיכולוגיה האבולוציונית: צורת התנהגות, המשותפת לרוב בני המין האנושי, היא גנטית ותכונות גנטיות, בדרך כלל, תרמו להישרדותו של האדם הקדמון. למשך מספר שניות, זלי התבונן בי בדממה, ואז הוא שאל: "האם אתה מאמין שניתן להפנט את רוב האנשים בעולם?" הבעתי מיד את הסכמתי לכך. הוא המשיך: "אם כך, אתה חייב להאמין, שהיכולת להתהפנט הינה תכונה גנטית?" חשבתי לרגע ושוב הבעתי את הסכמתי. הוא המשיך: "אם כך, אתה חייב להאמין, שהיכולת להתהפנט תרמה לאבותינו הקדמונים לשרוד ביער?" נשארתי המום למשך מספר שניות. בהיסוס רב השבתי: " מעולם לא חשבתי על כך, אך לפי קווי היסוד של האבולוציה, זה יתכן." זלי התלהב ואמר: "אני כותב ספר הדרכה בהיפנוזה, באנגלית. מספר מטפלים, המפורסמים בנושא ההיפנוזה, תרמו לספר. אם במהלך ההפלגה, אתה תצליח להעלות השערות מעניינות, כיצד היכולת להתהפנט, תרמה להשרדותם של אבותינו הקדמונים, כתוב לי בהרחבה על כך, ואני אצרף לספרי."

הנושא נכתב וצורף לספרו של זלי. כל המתעניין בנושא, יכול להוריד בחינם, מהאתר של זלי: www.hypnotizethis.com את הפרק הראשון של הספר, בו נמצא ההסבר שלי, ובאותה הזדמנות, גם לעיין בתוכן ספרו. בחודש יולי 2004, הרצאתי על הנושא, בכנס של אגודת הפסיכולוגים האמריקנים שהתקיים בהוואי. הרצאתי נבחרה להרצאה הטובה ביותר בכנס, בתחום ההיפנוזה. מאמר מורחב על הנושא, בשם: "היפנוזה, מנקודת ראות אבולוציונית", פורסם בכתב העת: European Journal of Clinical Hypnosis 2006, Vol. 7 issue 1 pp. 38-44

סיכום המאמר נמצא באתר הנוכחי, בפרק "פרסומים מקצועיים של ד"ר ב. א."