כאשר מראיינים אנשים, האם הם מאושרים בחייהם, למעלה מ 70% עונים בחיוב. מצד שני, בשנים האחרונות, כמות האנשים הלוקחים תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה עלה בצורה משמעותית הן בקרב האוכלסייה הבוגרת והן בקרב ילדים.
עד לשנת 2000, חקר האושר, היה נחלתם של פילוסופים ופסיכולוגים בודדים וכמובן גם אנשים מהציבור הרחב. הפתגמים הבאים, משקפים בצורה יפה עמדות ביחס לאושר: (אם אתם מכירים פתגמים נוספים בנושא האושר, אנא שילחו לי ואצרפם.")

איזו הוא העשיר, השמח בחלקו
החיפוש אחר האושר זה האושר עצמו
במקום להלחם בחושך, יש להגביר את האור
אל תחפש את האושר רחוק, עליך לזהותו סביבך
חווית שמחה, זה מקום לביקור קצר ולא למגורים
אושר אינו מטרה אליה צריך להגיע, אושר הינו שיטת חיים

בשנת 1998, נבחר פרופ' מרטין סליגמן לנשיא אגודת הפסיכולוגים האמריקנים. מקובל, שכל נשיא מעודד פיתוח כיוונים חדשים בפסיכולוגיה. בשנת 2000 סליגמן פירסם מאמר בירחון אגודת הפסיכולוגים האמריקנית ופתח בזה ענף חדש ופורה לחקר תחושות חיוביות, הוא כינה ענף זה בשם "פסיכולוגיה חיובית." במאמרו הוא טען, שעד כה התמקדו הפסיכולוגים בשאלה, איך לעזור לאנשים החשים ברע, לחזור לרמת הרגשות הבסיסית שלהם. סליגמן הציע לבחון שיטות, שמטרתן לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר מאשר בעבר כלומר, להיות מאושרים יותר בחיי היום יום. בהשפעתו, פסיכולוגים רבים החלו לחקור את נושא האושר. מאז, פורסמו מחקרים וספרים רבים בנושא. דוגמה לעניין הרב שסטודנטים לפסיכולוגיה גילו בענף החדש, בא לידי ביטוי באוניברסיטת הרוורד שבארה"ב. דר' טל בן שחר, פסיכולוג ישראלי, לימד קורס בנושא פסיכולוגיה חיובית. בשנה ראשונה נרשמו לקורס שלו 8 סטודנטים, בשנה שניה 380 סטודנטים ובשנה שלישית 850 סטודנטים. בעתון ניו יורק טיימס, התפרסמה כתבה על כך, וצויין בה שזהו הקורס באוניברסיטת הרווארד, שהכי הרבה סטודנטים נרשמו לו אי פעם. אני ממליץ לכל אדם המתעניין בנושא, להכנס לאתר של פרופ' מרטין סליגמן http://www.authentichappiness.com וגם לחפש בגוגל את המושג Positive Psychology .

בהמשך הפרק, אתמקד בשלושה נושאים בתחום הפסיכולוגיה החיובית: הגדרת אושר, מחקרים השואתיים הבוחנים מיהו המאושר באדם וממצאי מחקרים המצביעים על דרכים להגברת תחושת האושר.

הגדרת אושר
הגדרת האושר הינה בעיה קשה ביותר. נבחן שתי בעיות: שני אנשים מציינים שהם חשים מאושרים ברמה 8 מתוך 10. האחד בן 25, בריא ועומד להנשא בעוד מספר ימים ואילו השני בן 75, סובל ממחלת הסרטן בשלבים מתקדמים, אך כרגע הוא אינו סובל מכאבים והוא נח בשמש הרכה. למרות ששניהם חשו אושר ברמה 8, האם רמת האושר שלהם דומה? תאומות סיאם מפורסמות בנות 16 בשם אבי והנסל, גופן מחובר לכל אורכו. יש לשתיהן רק שתי ידים ושתי רגליים, אך שני ראשים נפרדים ותווי פנים שונים לחלוטין. גם אישיותן שונה. אחת חברותית, זמרת שירי עם ומנגנת על גיטרה ואילו השניה בישנית מאד. הן טוענות שהן מאושרות מאד להיות מחוברות ואם תנתן להן האפשרות הדמיונית להפרד, הן בשום אופן לא חפצות בכך. האם האושר שלהן שוה לאושרן של נערות אחרות?

ניתן לחלק את תחושת האושר לשתי קטגוריות: תחושת שמחה קצרת מועד, המתבססת בעיקר על סיפוק צרכים אישיים ומשאלות לב ותחושת אושר בסיסית המתבססת על חיים בעלי משמעות.

תחושת שמחה קצרת מועד, נובעת מזרימה מוגברת של הורמונים האושר: דופמין ואנדורפין. אנשים שונים זה מזה ברמת השמחה, שהם מסוגלים לחוש ולבטא. יש החשים ומבטאים תחושות שמחה בצורה גלויה, בעוצמה גבוהה ומגיל צעיר ויש החשים בתחושה זו רק בעוצמה נמוכה ולעיתים רחוקות. ההנחה היא, שתכונה זו הינה ברובה תורשתית, מובן שחוויות חיים משפיעות עליה. הפסיכולוגיה האבולוציונית מניחה, שתחושת השמחה תרמה להשרדותו של האדם הקדמון, כיוון שדברים שגרמו לו לתחושות אלו, תרמו הן לבריאותו והן להגברת הילודה. לדוגמה: תחושות השמחה בעת מציאת פרי בשל וכן בהצלחה בצייד, הגבירו את רצונו להרבות בפעילויות אלו ותחושת ההנאה הקשורה בקיום יחסי מין, תרמה להגברת הילודה. כאשר רמת "הורמוני האושר" פוחתת, האדם חוזר לרמת האושר הבסיסית שלו. תופעה מענינת היא, שהאבולוציה גרמה לנו להאמין, שאם משאלות לבנו יתגשמו, נחוש מאושרים לנצח. לדוגמה: אנשים מאמינים, שאם ישיגו את בחיר/ת ליבם, אם יזכו בכסף רב בהגרלה, אם ירכשו את בית חלומותיהם, אם יזכו במדלית זהב באולימפידה וכד' הם יהיו הרבה יותר מאושרים. מחקרים הוכיחו, שהציפיות לאושר נצחי מסוג זה הינם אשליה, כיוון שלאחר תקופה קצרה יחסית, תחושת האושר חוזרת לרמתה הבסיסית. ההסבר האבולוציוני לתופעה זו הוא, שהטבע רצה שנאמין בכך, כדי שנחזור שוב ושוב לספק את משאלות לבנו, שבעבר תרמו להשרדות ולפריון.

תחושת אושר בסיסית מכילה מרכיבים שונים כמו: הערכה עצמית חיובית, גישה אופטימית לחיים ומציאת משמעות לחיים. היכולת לחוש באושר בסיסי הינה תכונה הנרכשת ברובה, בעקבות חינוך וחוויות ילדות חיוביות ומיעוטה נובעת מתורשה. בכל תרבות ובכל תקופה, נושא משמעות החיים היה שונה, אך מרכיבו הבסיסי הוא, פעילות אלטרואיסטית, כלומר, השקעת מאמצים לשיפור הסביבה או הקהילה. הפעילות יכולה להיות פעילות התנדבותית או פעילות במסגרת עבודה קבועה, המקנה תחושה חיובית לאדם. במחקר שנערך בקרב עובדי נקיון בבית חולים נמצא, שחלקם מאושרים בעבודתם וחלקם שונאים אותה. המאושרים דיווחו, שהם מצאו משמעות חיובית בעבודה בכך שהם יצרו קשרים אישיים עם החולים, את חדרם הם מנקים.

תוצאות מחקרים השואתיים בנושא האושר הבסיסי
עושר רב אינו גורם לאושר. אנשים בעלי רמת הכנסה בינונית, מדווחים על תחושות אושר וסיפוק מחייהם, בעוצמה גבוהה יותר מאנשים בעלי רמת הכנסה גבוהה מאד. עושר עשוי להגביר את האושר, רק במידה והאדם משקיע את כספו בפעילות ציבורית, הגורמת לו לתחושה של משמעות חיובית.
אנשים בני המעמד הבינוני בהודו ובאמריקה הדרומית, מדווחים על רמת אושר גבוהה יותר מאנשים בני המעמד הבינוני תושבי המדינות המתועשות.
אנשים בעלי רמת השכלה גבוהה, אינם יותר מאושרים מבעלי השכלה של 12 כתות.
אנשים בעלי רמת משכל גבוהה מאד, אינם יותר מאושרים מבעלי רמת משכל בינונית.
אנשים בריאים בגופם, אינם יותר מאושרים מנכים, במידה והנכים אינם סובלים מכאבים גופניים עקב נכותם.
בני 50- 60 יותר מאושרים מבני 20 – 30.
דתיים יותר מאושרים מחילוניים.
אנשים נשואים, חווים רמת אושר בסיסית גבוהה יותר וחיים יותר שנים מרווקים.
אנשים המקיימים יחסי מין עם בן זוג קבוע, מאושרים יותר מאנשים המחליפים את בני זוגם לעיתים תכופות.
תושבי ארה"ב דיווחו לפני 50 שנה, על תחושת אושר בסיסית גבוהה יותר, מתושבים בני תקופתנו וזאת למרות העליה ברמת החיים וכל החידושים הטכנולוגיים כמו: טלויזיה, מחשב וטלפון סלולרי.
ככל שיש לאדם יותר אפשרויות בחירה בחיים, כך הוא יותר לחוץ ופחות מאושר. במחקר הציעו לקבוצה אחת לבחור מתנה אחת מתוך שלוש מתנות, וקבוצה שניה אחת מתוך עשר. אנשי הקבוצה הראשונה היו יותר שבעי רצון בבחירתם מאנשי הקבוצה השניה.

דרכים להגברת רמת האושר הבסיסית
קשרים משפחתיים טובים.
קשרים חברתיים טובים.
פעילות המקנה משמעות לחיים. תרומה לזולת או לסביבה, מקנה תחושה שאנו פעילים לא רק למען עצמנו, אלא תורמים לזולת, כולל לחיות ולטבע. זו תחושה, שבעת שנמות מישהו ירגיש בחסרוננו.
פעילות פיזית ורוחנית לאורך כל החיים. אפשר ללמוד הרבה מהאדם המופיע בסירטון הבא http://youtu.be/DFhFuuRB6yM
הכרת תודה. כאשר אדם הושיט לנו עזרה, חשוב לכתוב לו, לטלפן אליו, או לדבר אתו ישירות, במטרה לשתף אותו בהרגשתנו, עד כמה התנהגותו תרמה לנו ועד כמה אנו מעריכים את תרומתו. אנו גם יכולים להכיר תודה לגורל, למזלנו הטוב, לתורשה החיובית שקבלנו מהורינו לטבע היפה ולאלוהים.
הגברת המודעות לכישרונות המצויות בנו ופעילות המכוונת ליישומם ולהגברתם כמו ציור, מוסיקה, ריקוד וכתיבה.
כתיבה יום יומית על מספר חוויות חיוביות שחווינו במהלך היום. ניתן להגביר את תחושת האושר הבסיסי של ילדים, על ידי שנעודד אותם לשתף אותנו בחוויות היומיות, שגרמו להם לתחושה עצמית חיובית, ואפילו אם התחושה החיובית היתה מזערית. בדרך זו הם יתרגלו להתמקד ולזכור את החיובי שבחייהם, במקום להתמקד בשלילי.
לצחוק בקול רם, מכל הלב ולעיתים קרובות. פסיכולוג אמריקני בשם דר' סטיב וילסון, למד בהודו שיטת טיפול קבוצתית בעזרת צחוק. הוא מפיץ את שיטת "הטיפול בצחוק" בעולם המערבי, על ידי הכשרת מטפלים לעבודה בבתי חולים, בבתי אבות ובבתי ספר. כתובת האתר שלו www.worldlaughtertour.com במחקרים נמצא, שצחוק עשוי להחיש את ההחלמה ממחלות שונות ולשפר את ההתמודדות עם דיכאון וחרדה.

כוח הריפוי העוצמתי של הצחוק

הצחוק יכול למנוע כאבים, לחזק את הלב ואפילו להגן עליכם מפני מחלות. מחקרים רבים שנערכו בנושא הוכיחו זאת  מעבר לכל צל של ספק. הפרטים מצויים במצגת באתר בא-במייל – לחצו כאן