נושא: המנעות מאכילת סוכרים ופחמימות
שאלה: שלום רב לד"ר ברוך אליצור. רציתי להתייעץ אתך לגבי גמילה מסוכרים ופחמימות. אני מכורה לעוגות יבשות, עוגיות כל הסוגים ודברי מאפה, שמרים וכמובן שוקולד. אני יודעת שהמתוק שולט בי ובחיי והגיע הזמן להפסיק, אך אין לי את הכלים להתמודד לבד. גרמתי לעצמי לא מעט צרות בגלל המתוקים. האם תוכל לייעץ לי מה עושים. בתודה, ניצה
תשובת ד"ר אליצור: לניצה שלום רב. הפיתגם "אני מדבר לעצמי" פרושו שיש בכל אדם שני חלקים: חלק אחד בוגר ואחראי וחלק שני כמו ילד קטן שבתוכנו. החלק הבוגר שבך זו "את" רוצה להגמל ממאכלים לא בריאים. החלק הילדותי שבך זה "העצמי", הוא כמו ילדה בת 3 שדורשת גלידה לפני האוכל או לאכול מאכלים לא בריאים אך טעימים. את כאמא, האם היית מרשה לילדתה לאכול גלידה לפני האוכל או לאכול מאכלים לא בריאים? אני מניח שהיית נלחמת ברצונה ומשתדלת לחנך אותה, שרק אחרי האוכל אפשר לאכול גלידה וגם בכמות לא גדולה ולהימנע מאוכל לא בריא. הגישה הנכונה היא, להדריך את החלק הבוגר שבך שזה האמא הבוגרת, איך לא לכעוס על הילדה הקטנה אלא להיות תקיפה ואוהבת
אני ממליץ שתרכשי מהעמותה "נתינה מהלב" את תקליטור הההרפיה בשם "הרזיה בהרפיה". פרטים לרכישתו בעמוד הראשון של האתר שלי. תקשיבי לאחת מההקלטות לפחות פעמיים ביום. באתר שלי יש גם מספר הקלטות קצרות במטרה להרגעה כללית. את יכולה להקשיב אפילו מספר פעמים ביום לאחת מהן. חשוב לעשות הרבה נשימות מרגיעות בעיקר בעת שהילדה הקטנה רוצה לאכול אוכל לא בריא . פרטים על הנשימות המרגיעות בפרק שיטות הרפיה פסיכולוגיות. כתבי לי שבועיים לאחר שתקבלי בדואר את התקליטור אם את מיישמת את ההנחיות שלי. כל טוב ואיחולי להצלחה, ד"ר ברוך אליצור 

נושא: פחד מהקאות בעקבות וירוס בבטן
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. לפני כחודש, בני בן 10 קיבל וירוס בבטן והתחיל להקיא. הוא הקיא ברכב וגם בבית כל יום, בעיקר כל פעם לאחר שגמר לאכול או לשתות. היה צורך לתת לו אינפוזיה וכך תודה לאל הוא החלים מהוירוס .מאז ועד היום יש לו פחדים שמא זה יחזור. הוא פוחד להישאר בבית עם אחותו הגדולה. תחילה הוא נמנע מללכת לחברים ולבית הספר, עד שהצלחתי לשכנע אותו לעשות זאת. גם כאשר הוא נוסע איתי ברכב, הוא פותח חלון וכל הזמן מבקש שאנהג לאט, כדי שלא תהיה לו בחילה .אנו זקוקים לעזרתך. תודה יואב
תשובת ד"ר אליצור: ליואב שלום רב. קראתי בעיון את מה שכתבת. הפחד שהקאה תחזור היא תופעה נורמלית, כיוון שזה מאד מביך אם זה יקרה לפני חברים. כיוון ש"ידע זה כח", עליך להסביר לבנך, מדוע אלוהים או הטבע גרמו לכל בני האדם וכן לרוב החיות להקיא במצבים שונים. ניתן להשוות זאת לתוכנת מחשב במוח האדם שעשויה לתרום להישרדות: כאשר אוכלים אוכל שלא מתאים לקיבה שלנו או מזיק לנו, באופן טבעי אנו נוטים להקיא ובכך לנקות את הקיבה. הקאה תורמת גם להישרדות של חיות וכן לאדם הקדמון שחי ביער. כאשר אוכלים ארוחה מלאה ולפתע מופיעה חית טרף, צריך מיידית להכין את הגוף לקראת "מלחמה או מנוסה". האינסטינקט הקדמון גורם לנו ולחיות השונות להקיא, במטרה להקל על משקל הגוף. בנוסף לכך, לאחר אכילה, האנרגיה הגופנית מתמקדת בקיבה, במטרה לעכל את המזון. כיוון שבעת "מלחמה או מנוסה" אנו זקוקים לאנרגיה בידיים וברגליים, אנו מפסיקים לעכל מזון ולכן לעיתים גם מקיאים.
לאחר שתסביר לו זאת, בהתאם לגילו, אתה צריך לעזור לו לתכנן "תוכנית מגירה" איך להתמודד כאשר הוא יחוש שהוא עומד להקיא. אני ממליץ שתמיד תהיה לו שקית נילון בכיס וכמה שקיות כאלו גם במכונית שלכם. כאשר הוא חש שאולי הוא עומד להקיא, עליו להכין את השקית ואם הוא הקיא לתוכה, עליו לקשור אותה ולזרוק לפח. במידה וחברים רואים זאת, עליו להסביר להם שהקיבה שלו רגישה והרופא המליץ שכך יעשה. בנוסף, למד את הבן ואת שאר בני המשפחה את שיטת הנשימות המרגיעות, כפי שהיא מוסברת באתר. בכל פעם שהוא חש במתח בבטן, מיד עליו לבצע מספר נשימות כאלו. בנוסף, אני ממליץ שכל המשפחה תקשיב ביחד להקלטת הרפיה קצרה מהאתר ובסיומה כל אחד ישתף כיצד הרגיש. אם הבן יהנה ממנה, תסדר שהוא יוכל להפעיל את ההקלטה בעצמו. אגב, ג'ינג'ר מקל על תחושת בחילה והקאות. בדוק אם אתה יכול להשיג סוכריות או ממתק אחר מג'ינג'ר. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור
תגובת יואב: ד"ר אליצור תודה על תשובתך, ניסיתי וזה תרם רבות. יואב

נושא: נטיה להקיא בעת מתח
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. אני בן 27 . מגיל צעיר אני סובל מנטיות להקיא בעת מתח. לאחרונה התאהבתי במישהי וכל פעם שהייתי רואה אותה הייתי נכנס ללחץ ומקיא. מאז התחלתי להקיא כל פעם שהרגשתי לחץ. הטריגר העיקרי הוא מפגשים עם בחורות. אני בטיפול בערך שלושה חודשים עם פסיכולוגית מומחית להיפנוזה. בעקבות הטיפול מצבי השתפר. בעבר לא יכולתי לצאת לברים מחשש שאקיא. היום אני יכול רק לשבת ולא לעשות כלום. אני כל כך מתוסכל מעצמי שאני לא יכול לצאת עם בחורות. זה מכניס אותי לדיכאון. אני עדיין עלול להקיא כאשר אני מדבר עם בחורה חדשה. זה מונע ממני לפתח קשר עם בחורות. מה אני יכול לעשות בשביל לשפר את המצב? אודה על תשובתך המהירה כי אני מאד סובל. יזהר
תשובת ד"ר אליצור: ליזהר שלום רב. אני מאד ממליץ שתמשיך בטיפול ושתשתף את המטפלת בהצעותי. חשוב שבמהלך הטיפול תברר האם יש לך חששות תת הכרתיים מקשר עם נשים. אולי זה קשור ביחסים לא טובים בין שני הוריך, או בחויה לא נעימה שהיתה לך עם בחורה. אני ממליץ ליישם בעת ההיפנוזה את שיטת הדמיון המודרך. בכל פגישה המטפלת תוכל להדריך אותך לדמיין את העתיד. כל פעם העתיד מעט יותר רחוק. בדמיונך תראה את עצמך מתפקד בביטחון ובהרגשה גופנית טובה בכל פעילות שכיום מעוררת הקאות. לדוגמה מספר נושאים לדמיונות לעתיד חיובי:
תדמיין שמצאת בת זוג נחמדה ואתם מבלים לעיתים לבד ולעיתים עם חברים שלך או שלה.
תדמיין שאתם מבלים בחופשה יפה בבית מלון ומקיימים יחסי מין באיטיות ובהנאה רבה.
תדמיין שבעוד מספר שנים אתם מתחתנים ותראה בדמיונך חתונה מקסימה כמובן עם כל המשפחה.
תדמיין שאשתך בהריון ויולדת ילד נחמד ואתה אבא טוב.
תדמיין שהילד כבר גדול ואתה משחק איתו בכדור.
חשוב שתקרא את הפרקים באתר על פסיכולוגיה אבולוציונית ועל תרומת תסמיני חרדה להישרדות.
כיוון ש"ידע זה כח," כאשר תבין שהקאות תרמו להישרדותו של האדם הקדמון זה יקל עליך לקבל את עצמך ללא ביקורת וללא כעס. אני מאחל לך כל טוב והצלחה להתגבר על ההקאות. ד"ר ברוך אליצור
תגובת יזהר: תודה רבה על תגובתך, אנו פועלים בהתאם ומקוים לטוב. יזהר 

נושא: ילד רגיש להתיחסות שלילית של חבר
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב, בני בן 13, מאוד רגיש לחבר בכיתה שלו. כוונתי היא, כיוון שהחבר הפסיק לדבר איתו, הוא לוקח זאת מאוד קשה. בבית הוא בוכה, מסרב לשחק במיגרש אם הילד נמצא שם, כל הזמן מדבר רק על כך וכתוצאה מכך הוא לא מרוכז בהכנת שיעור. הוא בפחדים שאולי החבר ישמע שהוא מדבר עם חברים אחרים עליו או שחברים יגידו לו מה הוא אומר עליו. אני לא מצליחה להבין מה קורה לילד. האם תוכל לעזור לי? בתודה, האם המודאגת
תשובת ד"ר אליצור: לאמא המודאגת שלום רב. אני מבין את דאגתך לבן. יתכן שהוא שייך לקבוצת האנשים המכונה "אנשים רגישים מאד." קיראי על כך באתר שלי ותכניסי את הביטוי לגוגל. יתכן שהילד השני חש שבנך פגע בו ולכן הפסיק לדבר איתו. לדעתי עליך ועל בעלך להדריך אותו להתמודד עם תופעות כאלו כיוון שעד שהוא יצא לגימלאות מעבודתו, הוא עלול להיתקל בעוד אנשים כמו הילד הזה. אני דוגל בכך שאחד מתפקידי ההורים ללמד כל ילד שניתקל בילדים המציקים להם, להכין "תוכנית מגירה."
אני ממליץ שתשוחחו עם הבן ותבררו האם ישנה אפשרות שהוא פגע בילד השני. במידה והוא יעלה אפשרות כזו אולי להציע שהוא יכתוב לו שהוא מתנצל ולציין שבין חברים צריך לסלוח ולשכוח. במידה והוא בטוח שהוא לא פגע בילד השני יתכן שילד זה רוצה לפגוע בו. תבררו עם הבן שלכם מה הוא דואג שהילד יעשה או יגיד שלדעתו יפגע בו קשות. תעודדו את הבן לעלות אפשרויות רב גווניות. לדוגמה: "אני לא רוצה לדבר איתך, כי אתה לא מעניין אותי" או "אני לא רוצה לשחק איתך, כי אתה שחקן גרוע." תחשבו איך כל אחד מכם היה מגיב לעלבון כזה. אני לדוגמה הייתי עונה לו בתקיפות אך לא בתוקפנות (ביטוי שאני מסביר לכל ילד ומבוגר) לפגיעה הראשונה: "זכותך לחשוב שאני לא מעניין אותך, אך זו לא סיבה לנתק מגע בצורה כה פוגעת ומבלי להסביר את עצמך". לפגיעה השניה: "אולי אתה שחקן יותר טוב ממני, אך התגובה שלך מאד לא חברתית וזו בעיה שלך." עליו מיד להתרחק לפני שהשני יספיק לפתוח את הפה ולענות. אולי כל אחד מכם ישתף את הבן איך הוא היה מגיב לו הוא היה בבעיה דומה ועל הבן לבחור איזו תגובה הכי מתאימה לו ועליכם להתאמן יחד איתו. את או בעלך תדברו כאילו אתם הילד השני ועל הבן לענות לכם, בתקיפות ולא בתוקפנות, לקום ולהתרחק. במידה והבן שלכם יגיד לכם, שהילד השני לא תוקפן מילולית, אך נמנע מלדבר ולשחק איתו ואין לו מושג מה הסיבה לכך, עליו לדמיין מה הילד השני חושב עליו. לדוגמה: "אתה שחקן גרוע", "אתה אידיוט." על הבן להבין שבמדינה דמוקרטית מותר לכל ילד לחשוב עליו דברים חיוביים או שליליים כשם שמותר לבן שלכם לחשוב על אחרים. כל טוב ואיחולי להצלחה. ד"ר ברוך אליצור

נושא: פחדים לאחר פריצה לדירה
שאלה: שלום דוקטור אליצור, ראיתי את האתר שלך והחלטתי להתיעץ איתך. אתמול חוויתי פריצה לביתי. עזבתי את הבית לכשלוש שעות אחר הצהרים. כאשר חזרתי בערב, נכנסתי הביתה הלכתי לחדר השינה וראיתי את כל תכולת החדר בחוץ וגם בחדרו של השותף. קראתי למשטרה, בדקנו מה חסר. נגנבו קצת מזומנים ותכשיטים מזהב, שהיה להם בעיקר ערך סנטימנטלי. למרות שחשתי במתח, החלטתי לישון בלילה בבית, בשביל לא לברוח מהפחד. אין ספק שמאז אני מרגישה אי שקט, פחד וחרדה. ברור לי שכרגע הבית נעול וסגור הרבה יותר מאי פעם, אבל בכל זאת אני מצומררת, וחשה באי שקט. אני מנסה לחשוב על דרכים שיוכלו לעזור לי להתמודד עם הנושא. הלילה החבר שלי מגיע לישון איתי ביחד. אני מנסה להתאחד שוב עם הבית וליצור מערכת אימון ותחושה בטוחה, אבל בינתיים זה די קשה. משום מה, זה מעלה פחדים נוספים וכרגע קצת קשה לי לתפקד. כשאני לבד, אני מרגישה את זה סביבי. רציתי לבקש שתייעץ לי. תודה רבה, שולה
תשובת ד"ר אליצור: לשולה שלום רב. אין ספק שהחויה שעברת מעוררת תחושת חרדה . באופן פסיכולוגי, זו תחושה של זהירות יתר ונכונות לתגובת "מלחמה או מנוסה." חשוב שתקראי את הפרקים באתר שלי בנושא חרדות ותרומתם מבחינה אבולוציונית. באתר שלי, בפרק פתגמים, יש פתגם שאני ממליץ שתעתיקי ותשימי במקומות שונים בדירה: "כאשר משהו רע קורה לי, יש לי שלוש אפשרויות: לתת לזה להגדיר אותי, לתת לזה לשבור אותי , או לתת לזה להעשיר את נסיון החיים שלי." אני משווה זאת לאשה בגילך, שבתקופת האדם הקדמון גרה במערה. כאשר היא חזרה, למערה, היא גילתה שחיה נכנסה פנימה וחיפשה אוכל. האישה הגיבה כמוך: היא חשה בפניקה ותחילה פחדה לישון במערה. חבריה המנוסים לימדו אותה, שאם היא חוששת שהחיה תחזור, היא צריכה תמיד להיות מצוידת בנשק מתאים ולדמיין איך היא תנצח את החיה. הנשק שאת צריכה לשאת תמיד בארנקך הוא, בקבוק ספרי קטן, שבלחיצה על החלק העליון, זה יתיז תמיסה של מי מלח מרוכזים. לפני כל כניסה לדירתך תוציאי את הבקבוקון ותהיי מוכנה לעשות ספרי על העיניים של גנב, במידה ויהיה בדירה. בלילה תשימי את הבקבוקון מתחת לכרית שלך, כך שבדמיונך, אם יבא גנב בלילה, תתיזי עליו ספרי. אני מציע שתשתפי את החבר שלך בהמלצותי ותחשבו ביחד על מצבים שונים ועל התמודדויות חיוביות. כתבי לי אם ניסית זאת ואיך זה תרם לנסיון החיים שלך. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור
תגובת שולה: שלום ד"ר ברוך אליצור, תודה רבה על תשובתך המהירה ועל המלצותיך. הכנתי בקבוקון ספרי ואכן זה עזר לי להתגבר על החרדות שלי. שולה

נושא: התמודדות עם מחלת הסרטן בעזרת הדמיון
שאלה: ד"ר ברוך אליצור שלום. האתר שלך מושקע מאוד ותורם רבות. חליתי בסרטן לימפומה לאחרונה ואני מקבל טיפול כימותרפיה. אני מחפש וידאו /אודיו שיכולים לעזור לי בהתמודדות במחלה, במיוחד דמיון מודרך המותאם לכימותרפיה. בתודה שאול
תשובה: לשאול שלום רב ותודה על תגובתך החמה לאתר. אני ממליץ לך לרכוש את ספרי לשלוט בכאב בו מצורף תקליטור המכיל שתי תוכניות הרפיה כל אחת באורך 20 דקות. פרטים על רכישה בעמוד הראשון של האתר. תכננתי את ההקלטות במטרה לעזור להתמודד עם כל בעיה גופנית בעזרת הדמיון. בנוסף, באתר עצמו יש הקלטות הרפיה רבות. הקבוצה הראשונה בנושאי מתח וחרדות והקבוצה השניה בנושאים גופניים אך אין ספציפי לסרטן. הרעיון העיקרי במלחמה בסרטן הוא לדמיין את הסרטן בגוף ולראותו באזור בו הוא תקף שצבעו שונה מעט מהאזורים הבריאים שלידו. בדמיונך, עליך להפעיל את מערכת החיסון הגופנית ולראותה משמידה את הסרטן. אחד ממטופלי דמיין את האזור הגופני שנפגע, כאילו שורצים בו הרבה סרטנים קטנים והוא משמיד אותם, כמובן כל אחד יכול לדמיין תמונות שונות. כאשר תדמיין שמערכת החרום בגופך מנצחת את הסרטן, תדמיין גם שהצבע משתנה לצבע בריא. אתה גם יכול לדמיין את חומר הכימותרפיה מחסל את תאי הסרטן. אני מאחל לך נצחון מוחץ במלחמה כנגד התאים המופרעים, המכונים תאי סרטן. ד"ר ברוך אליצור

נושא: אני לא פוטוגנית אני לא יפה
שאלה: בעקבות פעילות חברתית במקום העבודה, ראיתי צילום וידיאו של עצמי שממש נבהלתי ממנו. לא התחברתי בכלל. זה הזכיר לי שמגיל צעיר חשתי שאני לא פוטוגנית. תמיד חשתי חוסר בטחון חסר פרופורציה לגבי המראה החיצוני שלי. תמיד חשתי שאני נראית פחות טוב מאחרים. כשהייתי קטנה, אני זוכרת שאמרתי לאמא שלי שזרים מסתכלים עלי. בילדותי רציתי שיצלמו אותי מיליון תמונות כדי להגיע לזווית שאני מרוצה ממנה. האם יתכן שלכן יש לי קשיים ביצירת קשר עם בן זוג? אז איך מתמודדים עם חשיבה כזו? בתודה מראש בחורה דתיה, לא פוטוגנית.
תשובת ד"ר אליצור: לבחורה הדתיה, הלא פוטוגנית, שלום רב. מתמודדים עם חוסר פוטוגניות בעזרת קבלה עצמית. אלוהים יצר את כל העולם בכוונה כלא מושלם. אין אדם המושלם מכל הבחינות. גם את הטבע אלוהים יצר לא מושלם. פעם יש סערות ופעם שיטפונות ושריפות וגם תינוקות שלא חטאו לעיתים מתים. כניראה שאלוהים רוצה שבני האדם יפתחו שיטות במטרה להתגבר על חוסר השלמות שבטבע. כתוצאה מכך, כאשר קר המצאנו תנורים וכאשר חם המצאנו מזגנים. אלוהים רוצה שאנו נפתח גם את האישיות שלנו על ידי כך שנתמודד עם חוסר השלמות שבנו ונפתח את החלקים הטובים שבנו. אם יש בנו נתונים גופניים שאי אפשר לשנותם, נפתח כושר הסתגלות וקבלה עצמית. לצערי, את לא עושה מה שאלוהים תיכנן עבורך. את מתמקדת על חוסר השלמות שבך. יש מליוני אנשים בעולם שהם פחות יפים ממך ופחות פוטוגנים מימך אך הם מקבלים את עצמם וחלקם אוהבים את עצמם ומאושרים בכך. אני באתי ממשפחה מאד לא מוזיקלית, אך אהבתי לשיר. כיוון שהייתי חניך בני עקיבא וכל מפגש היינו שרים שירי מולדת ושירים דתיים, אני שרתי בלי בושה ובקול רם, למרות שזייפתי מאד. חברים ליגלגו עלי שאני שר כל הזמן "על יד". אני עניתי להם שאני אוהב לשיר ואני אמשיך לשיר "על ליד", כיוון שאני לא מסוגל לשיר בלי לזייף. את צריכה להתפלל ולהודות לאלוהים שעשה אותך לא פוטוגנית, במקום לתת לך חוסר שלמות אחרת כמו טיפשה או רעת לב. אני מציע כל בוקר וערב להגיד לעצמך כמו בתפילה: "אני אוהבת את עצמי גם אם אני לא מושלמת ולא פוטוגנית". כל טוב ואיחולי להצלחה בקבלה העצמית.
תשובה: לד"ר אליצור שלום רב. אין מילים שאוכל למצוא כדי לתאר את האנושיות והלבביות שלך. אני מאחלת לך שנה טובה מלאה אור וברכה, בריאות ושמחה! ושתמשיך להאיר לאחרים ותמשיך בדרכך זו…. הבחורה הלא פוטוגנית הלומדת לקבל את עצמה.

נושא: פחד למות צעיר ובריא תוך שינה, בעיקבות צפיה בשידור בחדשות בטלויזיה
שאלה: אל ד"ר ברוך אליצור שלום וברכה! יש לי פחד כבר כמה ימים. ראיתי כתבה בערוץ 2 בחדשות שאדם צעיר ובריא, שצולם במצלמת האבטחה במשרד של הייטק, מקבל דום לב ומתמוטט. לדברי השדרן הוא היה אדם בריא וזה קרה לו ללא סיבה רפואית. מאז כולי פחדים. כבר כמה ימים בדיכאון, לא נרדם, פוחד ולא ישן בכלל, הראש שלי מלא במחשבות פחד. כלום לא עוזר לי. הפכתי להיות מאדם שמח ומאושר לאדם שפוך מחוסר שינה ומטורטר. אין לי שמחה. מה לעשות? אנא עזור לי. אני כבר קניתי את שני הספרים שלך ומנסה להירדם באמצעות התקליטור, אך כלום לא עוזר. הדבר היחיד שיעזור לי אולי יש לך חבר קרדיולוג, שיכול לענות לי על השאלה: האם אדם צעיר ובריא לחלוטין מתמוטט כך בלי סיבה ? אנא ממך, בבקשה תענה לי כמה שיתר מהר, ניראה לי כי רק אתה מוכן לעזור במצבים כאלה. בבקשה תראה לרופא את הכתבה בערוץ 2 ותשאל אותו אם זה נראה לו הגיוני שפתאום אדם צעיר ובריא יקבל פתאום דום לב. תודה שאול.
http://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-c33d86b51bd9d31004.htm
תשובת ד"ר אליצור: לשאול שלום רב. העברתי את שאלתך לידיד קרוב, רופא המומחה למחלות לב. הוא ביקש שלא אציין באתר פרטים אישיים עליו.
להלן תשובתו: לצעיר הבריא, המפחד למות מדום לב תוך כדי שינה, שלום רב. האפשרות שאדם צעיר ובריא לחלוטין ימות לפתע מדום לב תשובתי היא לא ולא. תשובתי מבוססת מנסיון מקצועי רב השנים, אני כותב זאת כרופא המתמחה בטיפול בחולי לב וכן מתוך הספרות המקצועית. עם זאת, לכל חולה, בכל גיל, הסובל מפחדים כאלו, אני ממליץ לעבר בדיקות מלאות לשלילת מחלה גופנית אפשרית. מה שאומר הקריין בתכנית הטלויזיה, שהאדם הזה היה בריא אינה הוכחה מדעית שהוא באמת היה בריא לחלוטין. האדם שנפגע הגיע ממדינה זרה ולקריין אין שום ידע על מצבו הגופני. מטרת השידור היא לסקרן אנשים שיצפו בה. איחולי שתיתגבר על הפחדים הלא הגיוניים ותישן טוב יותר בלילות.
תשובת שאול: לד"ר אליצור שבוע טוב! תודה רבה על הרצון הטוב שלך ושל ידידך הרופא, אך לצערי מצאתי באתרים ובפורומים שונים באינטרנט, שאנשים שואלים רופאים, מדוע קורה לפעמים שאנשים צעירים ובריאים מקבלים דום לב ומתים והרופאים עונים, שישנם מקרים שגם לאחר בדיקות לאחר המות לא נמצאה סיבה רפואית. חלק מהרופאים כותב, שלפעמים אין למדע הרפואי תשובות מדוע זה קורה וזו תופעה מאד מאד נדירה. כתוצאה מכך, אני עדיין כולי בפחדים. אני מנסה להרגיע את עצמי ללא הצלחה. אני שרוי בחוסר שינה ובדיכאון. האם יש לך דרך אחרת לעזור לי? בבקשה תשתדל. תודה, שאול
תשובת ד"ר אליצור: לשאול שלום רב. בכל אדם, מגיל שנתיים ועד לגיל 99 ישנם שני חלקים, המנהלים לעיתים קרובות שיחות ביניהם: האני והעצמי. האני הוא החלק ההגיוני שהוא לעיתים דמות הורה חיובי, היודע איך להרגיע את הילד הקטן ולפעמים הוא דמות הורה תוקפן וביקורתי מאד. לדוגמה: אני אוהב את עצמי ואני גאה בעצמי, או אני כועס על עצמי ואני שונא את עצמי. העצמי הוא החלק הריגשי כמו הילד הקטן, שלעיתים חיובי וחביב ולעיתים מרוב פחדים וכעסים משתלט על החלק הבוגר.
ניראה לי שהאני ההגיוני שבך יודע, שיותר אנשים נפגעים בעת חציית כבישים, בעת נהיגה במכונית ובעת דריכה על קליפת בננה במדרכה, מאשר אנשים צעירים ובריאים הנפגעים מדום לב בעת שנתם. למרות זאת, אתה לא נמנע מלחצות כבישים, לנהוג במכונית וללכת במדרכות. מסקנתי היא, שאתה צריך לנהל שיחה בין האני ההגיוני שבך לילד הקטן שבך. על האני לשכנע את הילד הקטן שבך, שהסכנה לקבל דום לב תוך כדי שינה נדירה ביותר. אם לא תצליח בכך, אני ממליץ שתתיעץ עם הרופא שלך או עם פסיכיאטר שיתנו לך תרופות הרגעה ואולי גם תרופות שינה. אני מאחל לאני שבך להצליח במשימה, כל טוב, ד"ר אליצור
תשובת שאול: תודה ד"ר אליצור אני מתאמן בשיטה שיעצת ומקוה לשלוט על המחשבות הילדותיות שבי. שאול

נושא: מיצמוצי עיניים בעת מתח
שאלה: שלום וברכה לד"ר ברוך אליצור. ראשית כל רציתי להודות לך על האתר הנפלא שעזר לי לשפר את איכות החיים. בנוסף רציתי את העזרה שלך בבעיה שיש לי. כאשר אני נמצא בנוכחות רבה של אנשים כמו דייג, הרצאות, טקסים וכיו"ב, צצים אצלי כל מיני מיצמוצים עיניים וזה דבר שמביך אותי וגורם לי לתחושה של חוסר נוחות. אשמח אם תוכל לעזור לי. בברכה, אליעזר
תשובת ד"ר אליצור: לאליעזר שלום רב. תודה על תגובתך החמה לאתר. מיצמוצי עינים הם חלק מתופעות המתח או החרדה החברתית ממנה אתה כנראה סובל. אתה צריך לעבוד על שני נושאים: ראשית ללמוד להרגיע את העיניים ושנית ללמוד להגביר את הביטחון העצמי שלך בחברת אנשים. בקשר למיצמוצי העינים, עליך לתרגל מספר פעמים ביום, למצמץ פעם אחת ואז לספור בדממה עד חמש ולמצמץ שנית. תחילה תעשה זאת מול הראי, במטרה לודא שאתה ממצמץ בעדינות רבה. לאחר שתיתרגל לכך, תתחיל לתרגל זאת בעת שאתה חש במיצמוצים חוזרים בחברת אנשים.
בקשר למתח בחברה, כתוב לי מעט יותר פרטים על עצמך. האם מגיל צעיר היית ילד יותר רגיש ומתוח בחברה, כולל לדבר בכתה לפני כולם? האם אחד מהוריך דומה לך ברגישות החברתית? כל טוב, ד"ר ברוך אליצור
תשובת אליעזר: ד"ר ברוך אליצור, תודה רבה על ההתייחסות והעזרה, זה הועיל לי מאוד. בהמשך לשאלתך, אני רוצה לציין שגם אמא שלי סובלת מ"ביישנות יתרה". בילדותי היו לי חששות חברתיים. כאשר הייתי בכיתה, הייתי חש במתח והיה לי קשה לדבר בכתה לפני כולם, למרות שהייתי מתגבר על הביישנות ומדבר.
אני מתקשה להתחבר לאנשים ביקורתיים וגם מתקשה לפתח שיחות ארוכות עם אנשים מהסוג הזה. כאשר אני נקלע למצב שאני מדבר עם טיפוס ביקורתי, אני מדבר קצת ומנסה לסיים את השיחה. אותו הדבר גם כשאני מדבר עם המפקד שלי בצבא. אני קולט שיש לו מבט של "ממה אתה לחוץ?" אני רוצה לציין שיש לי מספר חברים קרובים ואני מבלה ונהנה איתם ואני מדבר וצוחק למרות מחסום רגשי זה. אשמח לקבל את עזרתך, אליעזר
תשובת ד"ר אליצור: אתה שייך לקבוצת אנשים שנולדו מעט יותר זהירים או רגישים מאנשים אחרים. באתר שלי אני מסביר בהרחבה כיצד תכונה זו תרמה להשרדותו של האדם הקדמון. בחברה המודרנית ניתן ללמוד להפחית את רמת זהירות היתר בעזרת תרגילי הרפיה הכוללים נשימות מרגיעות המתוארות באתר וכן האזנה להקלטת ההרפיה בשם "חליפת המגן". שתף אותי בהתקדמותך. כל טוב, ד"ר אליצור
תשובת אליעזר: לד"ר אליצור שלום, אני מודה לך על המלצותך. תרגלתי את מיצמוצי העיניים ואני מרגיש שיפור לטובה אני גם מאזין להקלטה "חליפת המגן" וזה עוזר לי מאד. ואני מאמין שככל שאני אתרגל יותר פעמים הסיכוי שהמיצמוץ יחלוף וביטחוני החברתי יתגבר. תודה רבה על העזרה. אליעזר

נושא: אהבה מטורפת
שאלה: שלום רב לד"ר אליצור. כותבת לך אם מתוך דאגה רבה למצב שבו אני נמצאת. אספר לך בקצרה את הבעיה ומקווה שתתן לי כמה טיפים שיעזרו לי. והסיפור הוא כזה…
יש לי בת בגיל 17 יש לה ידיד בן 18 שהוא מופרע באישיותו, כולל בית מאד בעייתי. לאחרונה הידיד החל לחזר אחריה והיא מבחינתה לא קלטה שהוא מפלס דרך לכבוש את ליבה. הוא חיכה לה בבית הספר עם פרח, קרא לה כל ערב למטה לשבת לדבר איתה, והזמין אותה לפה ולשם. היא חשה מוחמאת על ידו ללא הרף, כאילו שהיא נסיכה. במהלך החודשים שחלפו, הידיד ממשיך לחזר אחריה באובססיביות מפחידה ממש. הוא מתנהג ומדבר עליה ואליה כאילו שהיא רכוש שלו. לאחרונה המצב החמיר והוא מתקשר אליה כ- 20 פעם ביום. שיחות ממושכות של שעות והיא שותקת רוב הזמן ושומעים אותו ברקע צועק/רוטן/אוהב/מתחנן/מילל/בוכה/משגע אותה… בחודש האחרון נכנסנו בעלי ואני לתמונה. החלטתי לדבר איתו ולנסות בטוב להרחיק אותו ממנה, לצערנו זה לא עזר. הוא הגיע אלינו לשיחה. ביקשתי ממנו שיתרחק ממנה דיברנו בצורה נעימה מבחינתי, בדרכי נועם. הוא מבחינתו ראה בזה את סוף העולם. בכה ואמר שהוא אוהב אותה ולא יכול בלעדיה. השיחה הנעימה לא עזרה. בעלי נכנס לתמונה גם הוא, הפעם בהזהרות כי המצב החמיר עוד יותר והאובססיה שלו הפכה לשיגעון. בינתיים הידיד התגייס לפני כשבועיים לטירונות של לא קרביים, כיוון שכנראה יש לו סעיף נפשי מאובחן. לצערנו, הוא ישרת קרוב לבית. קיווינו שבטירונות קצת ירחק ממנה וייתן לה מנוח, אך הטלפונים ממשיכים גם מהצבא. ואז שוב הצעקות וההתחננויות שהוא אוהב אותה ולא יכול בלעדיה, ממש מבהיל. בעלי לקח את הטלפון וצעק עליו שיפסיק להטריד, שיפסיק להתקשר ושירפה מהילדה. ההמשך היה, שהוא צעק בחזרה על בעלי ולא הסכים להקשיב לו ולכבד את בקשתנו לניתוק הקשר באופן מוחלט. אתמול, לאחר שבוע סוער של טלפונים/צעקות/בכי הילדה החליטה לנתק איתו את הקשר מיוזמתה. היא כתבה לו סמס ובו היא מודיעה לו לא ליצור עימה קשר לעולם. אנו מוטרדים מאוד מכמה סיבות. שלא יפגע בעצמו, שלא יפגע בה, שלא יפגע בכולנו, הרי הוא בטירונות עם נשק. אין לי את הכלים לדעת, איך להתמודד עם אובססיה מטורפת שכזו. הוא ממש בוכה וצועק שהוא אוהב אותה ולא יכול בלעדיה. יתכן שבתקופה מסוימת הילדה נתנה לו להבין במסר כפול, שהיא נהנית מהקשר הזה, מהחיזורים הללו, אולי בשל תמימותה וחוסר ניסיונה בחיים היא לא האמינה שזה יתפוס כיוון של אובססיה וסכנה. בבקשה תן לי עצה או כיוון מה לעשות? האם להודיע למישהו? האם להודיע בצבא על כך? למי? חשבתי לשוחח עם הוריו, אבל הבית ממנו הוא מגיע הינו בית בעייתי, נודע לי שהוריו מאד בעייתים… אני בטוחה שהם לא ישתפו פעולה… אני גם לא מכירה אותם ומעולם לא נפגשנו. אודה לתשובה מהירה. אנו ממש חוששים. אני מחכה לתשובה דחופה. אין לי בשלב הזה למי לפנות. תודה, הורים דואגים.
תשובה: להורים הדואגים שלום רב. אתם במצב באמת מאד מאד קשה. מצד אחד אתם דואגים בצדק לשלומה של הבת ומצד שני אתם דואגים שהגבר עלול להשתגע, להיות תוקפן כלפיכם או כלפי הבת או להתאבד.
אתם צריכים לפעול בצורה חיובית עם הבת, כיוון שחשוב שהיא תהיה בצד שלכם ולא שלו. אם היא מוכנה להקשיב לכם, אני ממליץ להסביר לה שעד שהיא תהיה בת 90 היא עלולה לפגוש לפחות עוד 5 גברים שיתאהבו בה בצורה מופרעת וזאת למרות שהיא תהיה נשואה באושר ואם לילדים וסבתא לנכדים. אהבה, כפי שהוא חש, נובעת מהצפה מוגזמת של הורמונים המעוררים תחושת אהבה. זו תחושה שאינה מבוססת על הגיון. אפשר לקרא את הלינק הבא, שמצאתי בבלוג בנושא אהבה, באתר תפוז. ניראה לי שהוא נכתב על ידי איש מקצוע או אדם המתמצא בנושא.
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=1433911&skip=1

יש אנשים הנולדים עם נטיה לאהבה מופרזת. כלומר, הם לא שולטים על זרימת הורמוני האהבה ולעיתים הם מאיימים בהתאבדות או ברצח. רוב הזוגות המתחתנים בעקבות אהבה מטורפת, מתגרשים לאחר תקופה קצרה יחסית. כאשר רמת הורמוני האהבה פוחתת באופן נורמלי, הם לומדים להכיר את האישיות האמיתית של בן/בת הזוג. עליכם להסביר לבת, שמכל חוויה שלילית עלינו ללמוד לקח ולהיות חכמים ומנוסים יותר, זה מה שמכונה נסיון חיים. זו הזדמנות פז בשבילה להבין, שהבחור שהתאהב בה הוא מופרע וטוב שהיא שלחה לו הודעה לניתוק הקשר. כאשר רמת הורמוני האהבה תפחת אצלו, הוא ודאי ימצא בחורה אחרת בה הוא יתאהב, כיוון שזה האופי שלו להתלהב ולהשתגע מאהבה. כאשר בחורה תשתכנע באהבתו ותנשא לו, הוא יהיה בעל גרוע כמו אביו וכמובן שלא יהיה אבא טוב לילדים. אם הם יהיו נשואים מספר שנים, הוא לבטח יבגוד בה ויתאהב מחדש בבחורה אחרת. החוויה שלו ניקרא בכל השפות "שגעון האהבה" או "חולה אהבה". באנגלית קוראים לתחושה הזו to fall in love הכוונה שנופלים בצורה שלילית לאהבה משוגעת, בלי לבחון בהגיון אם המחזר ראוי להיות בן זוג קבוע והורה לילדים. במקום שאתם תאסרו עליו להתקשר, היא צריכה להיות שלמה עם החלטתה, שזה לא בן זוג נורמלי וחיובי. עליה ללמוד להיות חזקה ולנתק את הטלפון ברגע שהוא יטלפן ואם הוא קורא לה מלמטה, לא לרדת ולא לשוחח איתו. במידה והוא יאיים בתוקפנות, עליה לאיים עליו שהיא תודיע למשטרה ואפילו להקליט את השיחות המטורפות שלו. אם הוא יאיים בהתאבדות, מטרתו היא לכבוש אותה בדרך של הפעלת רגשות אשמה, זו שיטה מאד מאד שלילית. עליה לענות לו, שאם הוא רוצה להתאבד, זו החלטה שלו והיא לא תתאבל עליו אפילו דקה, כיוון שזה מעיד עד כמה הוא בעייתי והיא לא רוצה קשר עם אנשים בעיתיים. הבת שלכם צריכה ללמוד שליטה עצמית והתמודדות עם אנשים מופרעים. זה יעזור לה במהלך כל החיים, כיוון שתמיד יהיו אנשים שינסו לנצל אותה בצורות שונות כמו לרמות אותה, לגנוב ממנה ולרכל עליה. אני מציע שתשקלו להראות לה מה שכתבתם לי ואת תשובתי. אפשרות אחרת היא להציע לה לכתוב לי ישירות. כל טוב ואיחולי להצלחה בהצלת הבת ולעזור לה להפיק לקחים. ד"ר ברוך אליצור
תגובת האם הדואגת: ראשית דברי, לומר לך תודה ענקית על תשובתך. זה לא מובן מאליו שהקדשת לנו מזמנך ונתת לנו עצה שווה זהב!!! קראתי את דבריך שוב ושוב ושוב ושוב… שוחחנו עם הילדה שהחליטה לשתף פעולה, אחרי שבמהלך החודשים האחרונים ביקשה שלא נתערב. היא הקשיבה לנו קשב רב "מה הפסיכולוג אמר" נראה לי, שברגע שאמרתי לה שעירבתי "פסיכולוג" זה כבר עשה חלק מהעבודה. היא כעת נחרצת ועושה את כל הפעולות שאתה אמרת – ניתוק קשר באופן סופי. לאחר הודעת הסמס שהיא שלחה לו (ערב קודם שכתבתי לך.) הוא לא ניסה ליצור שוב קשר. לא חיכה לה כהרגלו בבית הספר עם פרח. נראה כאילו הוא הבין שזהו … הוא לא מתקרב יותר לכאן (אחרי שהזהרנו אותו שנזמין משטרה, ננקוט בהליכים אם ימשיך ללחוץ אותה, או ליצור עימה כל קשר שהוא) אני מקווה שכך זה ימשך כיוון שזה נשמע טוב מדי. הוא נעלם כך ללא הפרעות והצקות נוספות. אני חייבת לומר לך עוד דבר. פעם ראשונה מזה חצי שנה שראיתי שהילדה רגועה ונעימה ומחייכת, כאילו הלב שלה נקי ואין לה אזיקים על נשמתה. כמו משוחררת. כאשר אספתי אותה מבית הספר, היא חייכה אלי ואמרה במילים האלו בדיוק: "זהו יום מושלם… אני פשוט מאושרת!………." המשפט הזה אמר המון. כאילו הצלנו אותה מידיו של חולה נפש, מטורף, משוגע, ששיגע אותה במשך ימים שלמים, שבועות וחודשים. לסיכומו של עניין, אני לא תמימה ואני יודעת שעוד יש מצב שהוא יצוץ אולי בחופשה הראשונה מהצבא, שיחת טלפון…. אני מקווה שזה לא יקרה…. העיקר שהילדה משתפת פעולה, ושזה בא גם מיוזמתה, והכי חשוב שאתה נתת כאן כיוון ועצה מקצועית. רוב תודות לך מקרב לב!!!!!! בברכה, האמא הפחות דואגת.
תשובת ד"ר אליצור: תודה על תגובתך החמה לתגובתי. שתפי את הבת בתגובתך החמה, כי זה ילמד אותה לתת תגובות נאות למי יעוזר לה בעתיד עד לגיל 99. בנושא אחר את כותבת: " לסיכומו של עניין, אני לא תמימה ואני יודעת שעוד יש מצב שהוא יצוץ אולי בחופשה מהצבא, בשיחת טלפון…. אני מקווה שזה לא יקרה…." ציפיותי הפוכות מציפיותיך. אני מאד מקוה שהוא ימשיך להתקשר, מכיוון שכל פעם שהוא יתקשר זו הזדמנות פז עבורה לתרגל להיות חזקה. או שהיא תנתק מיד את הטלפון או שהיא תגיד משפט קצר לפני הניתוק, "אם עוד פעם אתה מתקשר, אני מטלפנת למשטרה ומתלוננת עליך ". כל טוב

נושא: פחד מאידס
שאלה: שלום לך ד"ר אליצור. לפני חודשים התחלתי לפתח מחשבות שאולי חליתי באיידס. סבלתי מהתסמינים הבאים: שלשול, כאבי ראש, מחשבות טורדניות שאני חולה ותחושת נימול שלא מפסיקה. מה אפשר לעשות כדי לפתור את המחשבות המטרידות ואת תחושת הנימול שיש לי בגוף? כל הזמן אני חיי בפחד ולא יודע מה לעשות?
תשובה: לאדם החרד מאידס שלום רב. אני מניח שהלכת לרופא, במטרה לבדוק אם באמת חלית או שלא. אני מניח שאם נמצא שחלית באידס היית מציין זאת . למרות זאת, המחשבות ממשיכות להטריד אותך. פחד ממחלות חמורות הינה תופעה נורמלית והתגובות הגופניות והרגשיות שלך אף הן נורמליות לחלוטין. התגובות הגופנית בעת פחד ממחלות, דומות בדיוק לתגובות הגופניות של האדם הקדמון בעת שפחד מחיית טרף שהחליטה לגור ליד המערה שלו. גם התגובה של מחשבות טורדניות הינה נורמלית והיתה חיובית בעבר הרחוק. כדי להבין את משמעות התופעות הגופניות והנפשיות שלך, עליך לקרא באתר שלי את הפרקים הראשונים בנושא חרדות ותרומת התסמינים להשרדות וכן את הפרק ששמו מחשבות טורדניות. כיוון שידע הוא כח, ככל שתבין יותר את התגובות הגופניות והנפשיות שלך, הידע יתן לך כח להתגבר עליהן. עליך לתרגל את שיטת הנשימות המרגיעות בכל פעם שמחשבה טורדנית מציפה אותך, או בכל פעם שאחד מתסמיני החרדה שציינת מציקים לך. אני מאחל לך להבין להצליח להתגבר על התסמינים הגופניים והנפשיים. ד"ר ברוך אליצור

נושא: חוסר אנרגיה והסתגרות בבית
שאלה: שלום ד"ר אליצור, אצלי בסדר כולם מרגישים טוב, חוץ מאחותי שנכנסה קצת לסטרסים מיותרים שלא היתה צריכה להיכנס אליהם ולצערי נאלצנו לאשפזה בביה"ח פסיכיאטרי ולאט לאט היא משתפרת… בעלי והילדים בסדר טפו טפו ושימשיך ככה. אני פונה אליך בעצם לגביי. אני מרגישה שאני נמצאת במעין פרשת דרכים מבחינת העבודה שלי. זה כבר היום השישי שאני בבית, לא מרגישה טוב, זה התחיל פיזית ועבר למנטלית. הרגשה כזו לא נעימה שלא בא לי ללכת לעבודה, לצאת מהבית. לא יודעת איך להסביר את זה… אשמח לתגובתך. תודה, מאירה
תשובה: כאשר אנו בסטרס, מכל סיבה שבעולם, כושר הריכוז פוחת. הרצון להיות ליד אנשים אחרים ולעסוק בדברים שונים מצטמצם . זה חלק מהגנים שירשנו מהאדם הקדמון . בכל פעם שהוא חש בחרדה, זה נבע מסכנה גופנית מחיות שחדרו לאזורו. הטבע גרם לו להוריד את כושר הריכוז וכתוצאה מכך את הרצון לצאת לצייד ולהסתכן. הוא הסתגר במערה וכך שרד טוב יותר. האדם המודרני מפחד מדברים רב גוניים, אך המח הקדמון מפרש זאת כאילו יש סכנת חיים ולכן מפעיל את התוכנה הישנה. אני מעלה השערה שהעובדה שאחותך חלתה ואושפזה גרם לך רצון להסתגר במערה. כיוון שידע זה כח, עליך לדבר עם החלק העתיק של המח שלך ולהסביר לו שאת חיה בעולם המודרני ושאין לך סכנת חיים ועליך להיות חזקה לתמוך במשפחה שלך ושלה ולחזור מיד לעבודה . אני ממליץ לבצע הרבה תרגילי התעמלות כל יום כמו קפיצות במקום סיבובי ידים לפנים ולאחור. חשוב לצחוק ואפילו באופן מלאכותי תכניסי ליו טיוב את המשפט just for laugh ותצחקי עם בעלך וילדיך וכמובן שתפי את כל המשפחה ואת חבריך בבדיחות. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובת ד"ר אליצור: הי ד"ר אליצור, תודה על התגובה המהירה. היום גם קבלתי טלפון מהמנהל שלי הוא דיי דואג לי ונשמע שהוא חרד לגורלי. הבטחתי לו שמחר אחזור לעבודה, מקווה שלא תהיינה לי הפתעות. אכן התעמלות זה רעיון טוב, היתה תקופה שהייתי עושה המון התעמלויות. לאחרונה קצת הפסקתי. אני אאמץ זאת בחזרה זה מפעיל את כל הנוירונים והתאים במוח, אין ספק. וגם לצחוק כן…. חשוב מאוד. תודה, מאירה

נושא: טיפול פסיכולוגי באשה שעברה חוויה טראומתית של תקיפה מינית
שאלה: לד"ר אליצור שלום. אני פסיכולוג קליני. הגיעה לטיפולי אשה המתקשה להגיע למצבי אינטימיות ומיניות גם עם בן זוג מבין ותומך. לדבריה, בעבר היא חוותה אירועי טראומתית של תקיפה מינית. הייתי שמח להכוונה לגישה טיפולית בכדי לסייע לה. בברכה. חיים
תשובה: לחיים שלום רב. אם היא היתה מגיעה אלי לטיפול, הייתי מיישם את שיטת הגשטאלט משולב בדמיון מודרך. הייתי מעודד אותה לדבר ישירות לאדם שתקף אותה. כמו לדוגמה, לדבר בעיניים עצומות או בעיניים פקוחות מול כיסא ריק כאילו היא מתאמתת ישירות עם התוקף. הרעיון הוא, לכוון אותה לבטא את רגשותיה העמוקים ביותר כולל כאב נפשי המלוה בבכי רב, כעס רב על התוקף המלווה בצעקות כולל איומים ואפילו להכות כסא במקל לקלל אותו ולאיים עליו. בפגישה נוספת, הייתי מכוון אותה לדמיין כאילו היא שחקנית בסרט בו מישהו מנסה לתקוף אותה מינית בדרך שקרה בעבר, אך הפעם השחקנית מצליחה ליישם שיטות מתוחכמות ומתגברת עליו. בסוף הסרט, הוא נשפט למאסר ממושך. בפגישה נוספת, הייתי מכוון אותה לדמיין שעברה תקופה ובעקבות הטיפול הפסיכולוגי היא התגברה כליל על הבעיה ובדמיונה היא נהנית ממגע גופני כולל יחסי מין מלאים עם בן זוגה. אני מאחל לך הצלחה בטיפול. ד"ר ברוך אליצור

נושא: שחיקת שיניים
שאלה: שלום רב ד"ר ברוך אליצור, שמי ד"ר ש. ל. אני רופא שיניים.
קראתי את מאמריך המעניין בנוגע לשחיקת שיניים. יוצא לי לראות די הרבה מטופלים אשר סובלים משחיקת שיניים. לאותם מטופלים אני מעניק סד פלסטי למניעת שחיקת שיניים. ברצוני לעניין את אותם מטופלים בטיפול מקצועי פסיכולוגי. האם תוכל להפנות אותי למטפלים?
מהם שיטות טיפול בשחיקת שיניים? האם זה כולל היפנוזה? אודה מאוד לתשובתך. ד"ר ש. ל.
תשובה: שלום לך ד"ר ש. ל. אני שמח לשתף אותך בעובדה שאולי אתה רופא השיניים היחידי בארץ שנכנס לאתר שלי וקרא את הפרק על שחיקת שינים. רופאי השיניים בארץ ובעולם אינם מודעים לתאוריה שלי, שמתח עלול לגרום לתופעה ולכן הם לא מפנים את המטופלים שלהם ליעוץ פסיכולוגי. כתוצאה מכך, אני מסופק אם יש פסיכולוג שטיפל באדם עקב שחיקת שיניים. אני ממליץ שאתה תשתף את שוחקי השיניים בתאוריה שהשחיקה נובעת ממתח ותוכל לשאול אותם אם רמת המתח שלהם גבוהה. במידה והם יאשרו זאת, אני ממליץ שתציע להם לפנות לפסיכולוג באזור מגוריהם לשם קבלת טיפול פסיכולוגי להתמודדות חיובית עם המתח. במקביל, להערכתי, חשוב שתמשיך להכין להם סד פלסטי. אשמח אם תשתף חברים למקצוע באתר שלי ובתאוריה שפיתחתי. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור

נושא: הפסקת עישון
שאלה: בוקר טוב ד"ר אליצור, התרשמתי מאוד מהאתר שלך ומתרומתך לרוגע. אני זקוקה לעצה. אני בת 65, נשואה ואמא לילדים וסבתא לנכדים. פנייתי אליך היא בנושא הפסקת עישון. אני מעשנת מגיל 18. השתתפתי במספר סדנאות לגמילה מעישון, אך ללא הצלחה. מצבי הרפואי הוא בכי רע. הרופא שלי המליץ לי ללכת לטיפול פסיכולוגי אולי בהיפנוזה על מנת להפסיק לעשן. התעניינתי בנושא הפסקת עישון ופניתי לפסיכולוג המטפל בהפסקת עישון בשיטת CBT תשובתו להלן: "טיפולי CBT נוטים להיות קצרים משום שהם משימתיים ומעשיים. אין לי סטטיסטיקה לגבי אחוזי ההצלחה, ובכל מקרה הם אינם רלבנטיים לכל מקרה פרטי. משך ההתמכרות פחות רלבנטי להצלחה מאשר עוצמת המוטיבציה. ממשיכים בפגישות כל עוד את ואני מתרשמים שאת מפיקה מהן תועלת".
קבעתי פגישה עם הפסיכולוג לשבוע הבא. השאלה שלי אליך היא, מה לדעתך אני אמורה לעשות על מנת להגיע מוכנה מבחינה נפשית להפסקת עישון? אודה על תשובתך. שיפרה
תשובה: לשיפרה שלום רב. אני שמח שקבעת פגישה עם מטפל ואת מוכנה לעשות הכל במטרה להפסיק לעשן. אני ממליץ על מיספר שיטות שתוכלי לשלב אותן עם הטיפול הפסיכולוגי. אני מציע שתשתפי את המטפל שלך בהמלצותי הבאות: קיראי באתר שלי בפרק "הרזיה בהרפיה" את הסעיפים השונים תחת הכותרת הדרך לשלוט על "התוכנה המיושנת" היא, בעזרת יישום השיטות הפסיכולוגיות הבאות. בסעיפים אלו אני מסביר איך להתמיד באכילה נכונה ובהרזיה. ניתן ליישם שיטות אלו גם בנושא הפסקת עישון. רצוי מאד שתאזיני להקלטות ההרפיה השונות שבאתר ותבחרי אחת שמדברת ללבך. תתרגלי הקלטה זו יום יום ואפילו מספר פעמים ביום. חשוב שתדמייני בעיניים עצומות, אפילו עשרות פעמים ביום, שעברה שנה מהיום ובמהלך כל השנה לא עישנת כלל וכלל. כיוון שרוב האנשים נוטים לעשן בעת ביצוע פעולות מסויימות, אני ממליץ שתעשי רשימה של פעולות שבמהלך היום מקושרות אצלך עם עישון, לדוגמה: קימה בבוקר, סיום ארוחה, שיחה בטלפון, צפייה בטלויזיה ושתיית קפה או תה. בדמיונך תיראי עצמך מבצעת פעולות אלו ללא סגריה. בחרי משפט קצר שישמש אותך כסוגסטיה עצמית. חיזרי עליו עשרות פעמים ביום, ברגע שהרצון לעשן מתעורר. משפטים כמו: "סגריה היא רעל", או "אני גדולה אני יכולה". רשמי את המשפט שבחרת על מספר רב של פתקים ותלי אותם במקומות שונים בדירה כמו על המקרר, על שולחן האוכל ובדלתות של ארונות שונים. אני מציע שתתחילי ליישם שיטות אלו כאשר תהיי מוכנה להפסיק לעשן, כמובן תוך תאום עם המטפל שלך. אני מאחל לך כל טוב והצלחה במשימה. ד"ר ברוך אליצור

נושא: הרפיה למניעת צירי לידה מוקדמים
שאלה: ד"ר אליצור שלום רב, אני בת 28, נמצאת בתחילת החודש השביעי להריוני הראשון. לפני כחודש החלו להיות לי צירים מוקדמים באופן סדיר ויומיומי. אני כמובן נמצאת במעקב רפואי סדיר ואף התחלתי לקבל תרופות שעשויות לסייע להפחית את הצירים, אך אני לא מרגישה שהן מספיק עוזרות.. נתקלתי במאמרים של פרופ' חיים עומר בנושא הרפיות למניעת צירים מוקדמים ויצרתי איתו קשר, והוא הציע לי לפנות אליך. לא מצאתי באתרך הרפיה ייעודית לנושא זה. האם יש אפשרות ליצור לי דיסק הרפיה המתאים לנושא? האם אתה מתעסק בתחום? תודה רבה מראש על עזרתך, בברכה, נירה
תשובה: לנירה שלום רב. הדרך להקטין סיכוי לצירים מוקדמים היא בעזרת הדמיון. אני ממליץ שתקשיבי להקלטה ההרפיה שלי בשם "בריכת המרפא" אפילו מספר פעמים ביום במיוחד לפני השינה. אורכה 10 דקות, היא הראשונה מבין קבוצת הרפיות לנושאים גופניים המצויים באתר. אם ההרפיה נעימה לך אני מציע שתרכשי תקליטור הרפיה דומה באורך 20 דקות הצמוד לספרי לשלוט בכאב בהוצאת מודן. פרטים לרכישה בהנחה בעמוד הראשון באתר. כאשר את רפויה ונמצאת בבריכת המרפא, עליך לדמיין את העובר ברחם כשהוא ניראה לך מאד יפה ומאושר שם. הוא מצוי במי העובר הנעימים שזה חדרו הפרטי המצוי בתוך ברחם, והוא רך ונעים. בדמיונך דברי איתו וספרי לו עד כמה את אוהבת אותו ומצפה שיבוא לקראתך, אך את מייעצת לו לחכות לפחות עוד חודשיים, במטרה שיגדל ויתחזק ואז יצטרף למשפחה בשמחה ובאהבה. אני מאחל לך הצלחה. כל טוב ד"ר ברוך אליצור

נושא: השפעת התכתבות עם פסיכולוג בנושא חרדות
ד"ר ברוך אליצור שלום, ברצוני להודות לך על כך שלפני מספר שנים, בהיותי בתקופה לא פשוטה, האתר שלך הצליח לרומם את רוחי וההתכתבות איתך עוד יותר. אני לא יודע אם אתה זוכר כי זה היה ממש מזמן. המענה שלך לשאלותי כיוון אותי לעשייה, שהיום בפרספקטיבה שאני מביט אחורה, אני מבין שעזרת לי רבות להתמודד בהצלחה עם חווית החרדה. נכון שהחרדה לא התנקתה ממני באופן סופי, אך אני בהחלט מבין זאת ואני מתיחס לעניין בצורה בוגרת ומבינה. אני מבין שחרדה היא אזעקת שווא ולכן אני זורם עם התחושה עד שהיא עוברת. כל טוב והמשך לתמוך באנשים. שי

נושא: הרפיות לתמיכה בטיפול הפריה חוץ גופנית
שאלה: בוקר טוב ד"ר אליצור, אשמח אם תיתן לי המלצה איך להתמודד ולהירגע אחרי החזרת עובר בטיפול הפריה חוץ גופית. הקשבתי לטיפול שלך עם תרגילי הרפיה. האם יש עוד משהו שאני יכולה להקשיב לו ולהירגע? תודה ויום טוב. לאה
תשובה: ללאה שלום רב. טיפלתי במספר נשים במצבך ופיתחתי שיטה שעזרה עד כה לכולן. אני ממליץ שלפחות פעם ביום תקשיבי לאחת מהקלטות ההרפיה שאת אוהבת במיוחד. אני מאד ממליץ על הקלטה בשם "בריכת המרפא," שהיא הראשונה בין ההקלטות בנושאים גופניים. בעת שבהקלטה ניתן זמן לדמיין, אני ממליץ שתראי את העובר ברחם גדל בהדרגה והוא ניראה בריא וחזק. את יכולה להמשיך ולראות את תהליך הלידה ושהוא יוצא מהרחם בריא וחזק. בנוסף, אני מאד ממליץ שמספר פעמים ביום תבצעי שלוש נשימות לפי שיטת "הנשימות המרגיעות" המתוארת באתר ותדמייני שוב את העובר מתפתח בצורה חיובית. הדמיה כזו נמשכת כדקה או שתיים. בסיומה פתחי את העיניים בחיוך. כללית, חשיבה חיובית והומור חשובים ביותר. לכי לסרטים מצחיקים, פגשי חברות קרובות הגורמות לך למצב רוח טוב וכדומה. אני ממליץ לקרוא באתר את הפרק "פסיכולוגיה חיובית." גישה חיובית מגבירה את רמת ההורמונים המשפיעים בחיוב על פעילות גופנו, כולל כמובן ההריון. את יכולה לשתף את הרופא המטפל בך וכן חברות בהריון בהמלצותי. כל טוב ואיחולי להצלחה, ד"ר ברוך אליצור

נושא: חרדה קיצונית לאחר התקף לב
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. אני סובל מתופעות חרדתיות והתקפי פניקה לאחר התקף לב. מה אתה ממליץ לעשות?
תשובה: הטיפול בחרדה ובפניקה בעקבות התקף לב דומה לכל טיפול אחר הקשור בחרדה ובפניקה בעקבות מאורע המסכן את החיים. "התקף לב" מכונה כך, כיוון שבמצב כזה החולה מגיב כשם שהאדם הקדמון הגיב להתקפה של חיית טרף. רמת הורמוני החרום עולה, הוא מגיב בתגובת "מלחמה או מנוסה" המכונה כיום חרדה. אני מציע שתפנה לטיפול פסיכולוגי באזור מגוריך. חשוב שתשאל את המטפל בטלפון, האם הוא מתמחה בטיפול בהתקפי חרדה ופניקה. כיוון הטיפול שאני ממליץ הוא: בשלב הראשון, לדון בציפיותיך הקטסטרופליות ולהכין אותך נפשית שאם הכי גרוע יקרה, איך תתמודד בצורה הגיונית ובוגרת. בלשון הצבא, להכין תוכנית מגירה לציפיותך הקטסטרופליות.
בשלב השני, עליך ללמוד שיטות להורדת הורמוני החרום בעזרת שיטות הרפיה רב גווניות.
אני ממליץ שתקרא בעיון פרקים שונים באתר, בהם אני מתאר מקרים רבים בהם אנשים הודרכו להתמודד עם פחדים שונים, שגרמו להם לתגובת חרדה ופניקה. אני מאחל לך הצלחה, ד"ר ברוך אליצור

נושא: חרדה לאחר הפלה טבעית או לאחר לידת עובר מת
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. לפני 7 חודשים עברתי טראומה, ילדתי תינוקת בסוף חודש תשיעי ללא רוח חיים. התאבלתי, היה לי קשה, אך יחד עם זה המשכתי הלאה. לאורך התקופה מאז ועד היום עמדתי מול כל העולם ונשאלתי שאלות לא סמפטיות כמו: מזל טוב מה ילדת וכו'… לאחר הלידה התחילו לי פחדים קטנים כמו, פחד לנהוג ועוד, אבל חשוב לציין שהמשכתי. לפני מספר שבועות המצב הפך להיות קשה יותר. נהיגה היתה מלווה בקוצר נשימה ודפיקות לב. אח"כ גם בעת נסיעה באוטובוס התעוררו הסמפטומים הללו. אני לא מצליחה להבין מה קרה לי ואיך אני מתמודדת. אשמח אם תוכל לתת לי כיוון, תודה רבקה
תשובה: לרבקה שלום רב. אני בשלבי סיום טיפול בסקייפ, במקרה כמעט זהה לשלך. אישה לאחר הפלה נכנסה לחרדות קשות, כולל לצאת מהבית לבדה ותסמיני חרדה הדומים לאלו שאת תארת. בספרות הפסיכולוגית נכתב רבות על סבל של נשים שעברו הפלה או לידה של תינוק מת. הסיבה לכך היא, שהסביבה לעיתים לא מודעת לאסון ולכן האשה לא עוברת תמיכה בשלבי האבל הנורמליים. במקרה של הפלה, לרוב הבעל לא מתאבל, אלא הוא מנסה בהגיון להרגיע את אשתו הסובלת, בכך שהם ינסו שנית וצריך לשכוח. אני מציע שתקראי בעיון את הפרק באתר שלי, הדן בתסמיני החרדות ותרומתם להישרדות. כיוון שידע זה כח, כאשר תביני שהורמוני החרום בגופך ברמה גבוהה ולכן גופך מגיב כבמצב חרום, יהיה לך קל יותר להוריד את רמתם. בגנים שקיבלנו מהאדם הקדמון, ישנה תוכנה שאומרת, שאם ילד מת, סימן שישנה סכנה בסביבה וצריך להיות מוכן לקראת תגובת "מלחמה או מנוסה." תוכנה עתיקה זו, עזרה להשרדותו של האדם הקדמון, אך היא משבשת את הסתגלותו של האדם המודרני. בשלב זה, אני מציע לך לתרגל הרבה פעמים ביום את שיטת "הנשימות המרגיעות" ו"הנשימות המרגיעות בשילוב עם כיווצי שרירים." כמו כן, כיוון ששרירי הגוף מכווצים בעת תגובת מלחמה או מנוסה, חשובה מאד פעילות גופנית, או אפילו הליכה בקצב מהיר, אולי עם בעלך או עם חברה. אני מאחל לך הצלחה בהתמודדות. ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובתי: ב"ה עברתי תקופה קשה של עבודה עצמית ועכשיו אני בהרגשה יותר טובה. לצערי כל הזמן מקונן בי הפחד ליפול שוב ואני משותקת מזה. אני מתפקדת היטב בבית, אבל כל אירוע כמו הצעת נסיעה לחו"ל, מוציא אותי משווי המשקל. אני רוצה לחזור ולהיות חזקה ולתפקד היטב ואם אפשר גם להיות שמחה ולהנות מהחיים. אני באמת באמת רוצה. אשמח על כל עצה אפשרית. רבקה
תשובה: לרבקה שלום רב. קודם כל מגיע לך מחמאה על התקדמותך היפה בכוחות עצמך. רבים מאמינים שאלוהים או הטבע יצר את הקשיים בחיים, במטרה שניתמודד כנגדם ובכך נתחזק ונרכוש נסיון חיים. בנוסף, נוכל ללמד את הילדים שלנו מתוך הנסיון שרכשנו בההתמודדות עם הנפילות והכישלונות. לכן, עד לגיל 99 אלוהים או הטבע הציב לפני כל אדם קשיים ועלינו לקבל זאת בברכה ולא בפחד, כפי שאת כותבת: "כל הזמן מקונן בי הפחד ליפול שוב ואני משותקת מזה." פילוסוף ידוע בשם מלקולם פרובס כתב: " הניצחון מתוק יותר, אם ידעת כישלון בעבר" ו-"כישלון הוא הצלחה, אם לומדים ממנו" המלצתי היא, לכתוב יומן בו תכתבי כל יום את התקדמותך וכן חוויות חיוביות שונות. כאשר תחושי בירידה, רשמי מה גרם לכך, איך התמודדת ואיך היית רוצה להתמודד בעתיד בצורה עוד יותר חיובית. כל טוב ואיחולי בהצלחה ד"ר ברוך אליצור

נושא: התמודדות עם פרקינסון
שאלה: ד"ר אליצור, איך להתמודד עם מחלת הפרקינסון? איפה להתחיל? מה לעשות? מה אתה מציע? תודה מראש, יוסי
תשובה: ליוסי שלום רב. ההתמודדות עם פרקינסון דומה להתמודדות כאשר אנו נתקלים בכל בעיה חמורה שגורמת לנו לסבל: אם אפשר לשנות את המצב, עושים כמיטב יכולתנו לשנות. אם אי אפשר לשנות את המצב, עושים כמיטב יכולתנו לשנות את תגובתנו לבעיה. אני מציע לך לקרוא בעיון את הפרק באתר בשם: "חופש הבחירה ומחלת הסרטן." בפרק זה אני מספר על גישתו של הפילוסוף סארטר, להתמודדות עם בעיות קשות. גישה זו תרמה לצעיר שחלה בסרטן, לשינוי גישתו השלילית. כל טוב ובהצלחה. ד"ר ברוך אליצור

נושא: אופי דיכאוני – אדם חש לא מאושר
שאלה: אני בת 50 נשואה כבר 25 שנים + 2 ילדים, אני טיפוס בדרך כלל דיכאונית לא מוצהרת, כל חיי זה הפריע לי והיום הגעתי למסקנה שאני לא מרגישה שמחה. למרות שאני עושה דברים שונים שאמורים לגרום לשמחה, אצלי תמיד זה גורם למתח. אציין כי אני בת לניצולי שואה, דבר שניהל לי את החיים. הייתי רוצה לדעת, האם יש אפשרות ללמוד לשמוח ולא להתעצבן או שנגזר עלי לקבל כך את עצמי, כבעלת אופי דיכאוני. לתשובתך אודה, דינה
תשובה: לדינה שלום רב. את מתעניינת באחד מענפי הפסיכולוגיה שהתפתחו לאחרונה ושמו: "פסיכולוגיה חיובית." אני מקווה שקראת את הפרק באתר בשם זה. אני מאד ממליץ שתכניסי לגוגל את המשפט "פסיכולוגיה חיובית," ותקחי זאת כקורס באוניברסיטה, במטרה ללמוד איך להיות שמחה יותר. בנושא זה יש עשרות מאמרים ושיטות הדרכה. אחת השיטות שעוזרת מאד להגשמת מטרה זו היא, כל ערב לפני השינה לרשום ביומן את התאריך ושלושה דברים שגרמו לך להרגשה חיובית על עצמך או על הסביבה. יכול להיות דבר פעוט כמו: היום מזג האויר היה מאד נעים וזה גרם לי הרגשה חיובית. או הילדים התנהגו מאד יפה וזה שימח אותי. נסי ככל יכולתך להגיד לבעלך ולילדים שלך, אפילו מספר פעמים ביום, משפט חיובי על התנהגותם ותמיד לבטא מה זה גרם לך להרגיש כך לדוגמה: זה שימח אותי שראיתי אותך… זה גרם לי הרגשה טובה… מאד אהבתי לראות ש… במחקרים נמצא, שאנשים המתמידים לרשום רגשות חיוביים, מרגישים הרבה יותר טוב עם עצמם ועם הסובב אותם. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור

נושא: האם כאב יכול להיות פסיכוסומטי?
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. יש לי שאלה? האם כאב יכול להיות פסיכוסומטי?
תשובה: כן, כל כאב יכל להיות פסיכוסומטי או סומטיפסיכו. כאב פסיכוסומטי מתחיל ממתח נפשי הגורם להתכווצויות שרירי הגוף. הכיווץ מוליד כאבים באזורי הגוף השונים כמו: בראש, בצוואר, בידיים, ברגליים וגם בעמוד השדרה. כאב סומטיפסיכו, הוא כאב שמקורו הראשון הוא פגיעה גופנית כמו כאבים כתוצאה משבירת רגל. כל אדם מתמודד אחרת עם כאבים משבירת רגל. אחד (לא)? מוטרד מאד וחושב בצורה שלילית ולכן רמת הורמוני החרום בגופו עולה ומגבירה את כיווץ השרירים המגביר את הכאבים. אדם אחר גישתו חיובית. הוא עושה מדיטציה או מקשיב להקלטות ההרפיה מהאתר וכתוצאה רמת הורמוני החרום יורדת ובכך שריריו מורפים והכאב נחלש משמעותית. אני כתבתי ספר שמצורף אליו תקליטור הרפיה בשם "לשלוט בכאב." בספר אני מלמד את הקורא לשלוט על הכאב, בלי קשר למקורו. פרטים על רכישת הספר בהנחה בעמוד הראשון של האתר. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור

נושא: כיצד לשלוט על טיק בצורת מצמוצי עיניים
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. אני פונה אליך לאחר קריאה מרובה של מאמרים בנושא הרפיה וזאת מאחר שלפני כחודשיים הופיעו אצלי טיקים של מצמוצים רבים בעיניים, דבר שמביך אותי ומקשה עלי בחיי היום יום. פניתי לטיפול בהיפנוזה רפואית וזה הקל עלי, אבל הבנתי שאתה מתמחה בנושא מתחים ואשמח מאד אם תעזור לי בנושא זה ותמליץ לי על שיטת טיפול, על מנת שבזמן שאני אחווה מתח וחרדה, שלא יופיעו אצלי שוב המצמוצים הרבים. תשובה: אני פיתחתי שיטה שמאד עוזרת להתגבר על טיקים. טיק הוא תנועת שרירים רצונית שבעת מתח, האדם עושה תנועה זו ללא שליטה וזה מלחיץ אותו עוד יותר ועלול להביך את בני משפחתו. בכדי שהאדם ילמד לשלוט על הטיק, אני ממליץ, שבכל פעם שזה קורה לו והוא מודע לכך, הוא יחזור על התנועה שלוש פעמים, בצורה רצונית לחלוטין. בדרך זו הוא לומד לשלוט על הטיק שהוא ביצע ללא רצון. במקרים והאדם לא מודע שהוא ביצע את הטיק ובני משפחתו שמו לב לכך, אני ממליץ שהם ירמזו לו בתנועה עדינה לחזור על הטיק שלוש פעמים. אני ממליץ להתחיל להתאמן מול הראי בחזרה על הטיק בצורה רצונית. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור

נושא: גבר הומו המאוהב בגבר שאינו הומו
שלום לך ד"ר אליצור. אני נהנה ומברך את האתר שיצרת על תכניו. אני בן 35. לפני כ 5 שנים עברתי טיפול פסיכולוגי והתאהבתי במטפל. לאחר סיום הטיפול הפכנו לחברים הכי טובים. אני עדיין מאוהב בו, אפילו שאני מכיר כבר גם את הצדדים הפחות יפים שלו. דיברנו קלות על הנושא והוא אמר שהוא לא בקטע של יחסים בין שני גברים. ההתנהגות שלו מבלבלת אותי, מצד אחד הוא לא מוותר על החברות שלנו, מצד שני הוא יודע ומרגיש מה אני רוצה. אני לא מצליח לומר לו לא, ולהוציא אותו מחיי. אני כמו מכושף….. וזה גורם לי לכעוס על עצמי, על החולשה שלי. מה עושים? תודה מראש. יגאל
תשובה: שלום רב לך יגאל. אם תחליט לנתק יחסים ולהיפרד, תעבור תקופה המכונה בעיני "אבל". זו תקופה נורמלית לחלוטין ואף חיובית מבחינה פסיכולוגית ויש לה שלושה שלבים המעורבים לעיתים זה בזה. אני ממליץ שתקרא באתר את הפרק "דיכאון בעיקבות אובדן." אני משווה את מצבך לגבר שהלך לטיפול אצל פסיכולוגית ומאד התקדם וגם התאהב בה. הטיפול הסתיים, אך הם נשארו מיודדים ונפגשים אחת לשבוע במסעדה ונהנים לשוחח. הוא היה רוצה לקיים יחסי מין איתה, אך היא נשואה באושר ורוצה רק חברות. מה היית מיעץ לגבר לעשות? האם היית מיעץ לו להפסיק את החברות או שעליו להשלים עם העובדה שזו רק חברות ללא יחסי מין. המסקנה: לפעמים יש קשר המבוסס רק על יחסי מין, לפעמים רק על חברות ולפעמים על חברות וגם על יחסי מין. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור
תגובתו לתשובתי: תודה רבה מאוד, ד"ר אליצור, על תשובתך המהירה. חידדת לי את המצב, עם פרספקטיבה מציאותית. תחושת הבטן אומרת, שעלינו להיפרד כידידים. אני לא רוצה לפגוע בו, כי הוא קשור אלי, אבל הרצונות והצרכים שלנו שונים. הקשר כפי שהוא כיום, מכניס מתח ועומס לא בריא לחיי, וגם מונע ממני להתקשר עם גברים אחרים. כנראה שעלי להשלים עם העובדה וזה יהיה הדבר ההגיוני ביותר לעשות, אבל הרגש שלי חזק. אולי תקופת צינון נדרשת ואולי עצם העובדה שהוא היה המטפל שלי תמיד תעמוד בינינו ולא אצליח להיפרד. כל טוב, יגאל
תשובתי לתגובתו: ליגאל שלום רב. עומדות לפניך שלוש החלטות חשובות: להחליט להיפרד ולהתמודד בהדרגה עם כאב הפרדה. להחליט להמשיך בקשר ולהשלים בהדרגה עם העובדה שזה לא קשר מיני. להחליט שלא להחליט. אתה החלטת שלא להחליט וזו ההחלטה הקשה ביותר. אני מאחל לך הצלחה למעבר לאחת משתי ההחלטות האחרות. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור
תגובתו לתשובתי: ד"ר ברוך היקר, תודה מקרב הלב על התיחסותך. אין לך מושג איך חידדת לי את המצב. עדיין יש בי תקווה, אבל אני מבין שגם קושי כנראה לוותר על הפנטזיה. אני מתמודד, וממשיך, לוקח את זה כשיעור לחיים וצמיחה, מה שיצטרך לקרות יקרה… ושוב תודה, יגאל

נושא: מה זו מדיטציה טרנסנדנטלית
שלום ד"ר ברוך אליצור, זה לינק לשיטה מאת ד"ר הרברט בנסון מספרו תגובת הרגיעה עמודים
162-163: http://www.ariel.ac.il/studentsservices/dean/counseling-and-psychological-therapy/2888 ברצוני לשאול על הלינק הנ"ל שתי שאלות: האם השיטה נחשבת למדיטציה טרנסנדנטלית? ואם כן, מה היתרונות של שיטה זו במשך הזמן? אני שואל את השאלות הנ"ל כדי להבין מה מיוחד בשיטה זו. אשמח אם תחזיר לי תשובות דרך המייל! ציון
תשובה: לציון שלום רב. כן זו מדיטציה טרנסנדנטלית. במקור חוזרים על מנטרה, שזו מילה בשפה ההודית ולרוב שם של אל. בנסון טען שכל מילה באנגלית מספיק טובה לחזור עליה ולא צריך מילה בהודית הוא בחר במילה one אני לפעמים ממליץ לאנשים לחזור על המילה שלום כאשר שואפים אומרים בדממה ש…. וכאשר נושפים אומרים לום…. וכך נירגעים.
שיטה אחרת שלמדתי במהלך סוף שבוע במינזר שתקנים בתאילנד היא לעצום עיניים. בכל שאיפה להגיד בדממה in בכל נשיפה להגיד בדממה out כאשר הריכוז מופנה לגרוי אחר, חוזרים בדממה על שם הגרוי שלוש פעמים וחוזרים להגיד בדממה in …out… . לדוגמה, כאשר חשים בכאב באבר מסויים, אומרים בדממה כאב, כאב כאב. כאשר רעש בחוץ מפריע לנו אומרים רעש, רעש, רעש
קימות מיליון שיטות שונות במדיטציה, ההיתרון של כל השיטות הוא ריכוז הקשב. בעת ריכוז הקשב אנו רגועים ורמת הורמוני החרום נמוכה. כאשר אנו במתח או בחרדה, הקשב והריכוז מתפזרים לכל עבר ורמת הורמוני החרום בעליה. אני מסביר את הסיבה לכך בפרק באתר בשם תרומת תסמיני חרדה להישרדות.
החיסרון בשיטות המדיטציה לבני תרבות המערב, שבתרבות המזרח מתאמנים מגן הילדים לעשות מדיטציה וזה נעשה חלק מהחיים שלהם. כאשר אדם מבוגר בן תרבות המערב לומד לעשות מדיטציה, זה די קשה לתרגל. לכן בתרבות המערבית פיתחו את שיטות ההרפיה שניתן לקרא להן מדיטציה מודרכת.
בשיטה זו מאזינים לאיש מקצוע או להקלטה של איש מקצוע המדבר בקול מאד רגוע. האזנה לקול איטי ורגוע מאפשר מיקוד הקשב בנושא רגוע, במקום שהקשב מתמקד בחרדות ובדאגות. כתוצאה אנשים נירגעים או נרדמים תוך כדי האזנה. אני מסביר באתר. שהקול הרגוע דומה לקולו הרגוע של "אלפא" שהוא מנהיג החיות החברתיות כמו קופים ובני אדם. אני ממליץ לך לקרא באתר שלי את הפרק תגובות מאזינים להקלטות ההרפיה ולהיוכח מה אנשי מקצוע והקהל הרחב כותבים כתגובה לתירגול הקלטות ההרפיה. אתה יכול לשתף את תשובתי עם כל חברי הכיתה ולספר להם על האתר שלי. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור

נושא: ילד פוחד ממחבלים
שאלה: שלום ד"ר אליצור. אני שמחה מאוד שהגעתי אליך. בני היה בפיגוע עם מחבל שרדף אחריו עם גרזן והוא ראה את חברו שנירצח על ידי המחבל. הילד כבר שנתיים בחרדות וסובל מתיקים בעיניים ובכתפיים. רציתי לדעת האם אפשר לעזור לו ??? איך ?? האם היפנוזה ?? בבקשה אם תוכל לכתוב לי אשמח מאוד. בתודה, אמא דואגת.
תשובה: שלום רב לאמא דואגת. אנסה לכוון אותך ואת בעלך בתקווה שתוכלו אתם לעזור לו ואם לא תצליחו, תפנו לפסיכולוג מקומי ותראו לו את האתר שלי ואת מה שאני כותב בהמשך. באתר שלי ובשני ספרי אני מתאר טיפול בפחדים שונים והכיוון ברוב המקרים דומה. פחד, כמו של בנך, נובע מתחושה של אין אונים מוחלט. הילד ראה את המחבל ואת הילד שמת ולכן הוא חרד שדבר דומה עלול לקרות לו והוא חש אובד עצות ומגיב בתגובות חרדה קיצוניות. התפקיד שלנו כהורים, הוא ללמד ילדים, בכל גיל, איך להתמודד כנגד סכנות כמו מחבל, רוצח, גנב וכדומה. זה דומה לאדם הקדמון שלימד את בנו להלחם בחיות טרף, לאחר שבנו נבהל כאשר ראה ילד אחר נטרף. הדרך שאני ממליץ היא, לתת לילד "כלי נשק" בצורת בקבוקון קטן של תרסיס, שאותו מרוקנים מהחומר שהיה בו בעת הקניה וממלאים אותו, יחד עם הבן, בחומץ או בתמיסה מרוכזת של מים מהולים במלח. מסבירים לבן שאם מתיזים ספרי לעיניים של המחבל, הוא לא יוכל לראות אותנו ואז אפשר לברוח ממנו או להכניע אותו כמו: לבעוט בו, לחבוט בראשו במקל ולקרוא לעזרה. בהתאם לגיל הילד, אפשר לתת לילד טלפון סלולרי שבו יכול להזעיק עזרה.
אני ממליץ שאתם, בשיתוף פעולה עם שאר ילדי המשפחה, אולי גם עם הסבים והסבתות, תשחקו משחקי מלחמה כנגד מחבלים, שודדים וגנבים. כל פעם ילד אחד או אחד מהמבוגרים משחק את תפקיד האדם הרע וכל ילד בתורו מחזיק עט, שאפשר ללחוץ בראשו, ולדמיין שהם לוחצים על בקבוק הספרי. במשחק, המחבל הולך מאחרי גבו של הילד או מתחבא בפינה לפניו וכאשר הילד מזהה אותו כאדם מסוכן, הוא משמיע צעקה חזקה במטרה להפחידו, ללחוץ על העט כאילו הוא מתיז את התרסיס על עיניו לבעוט בו ברגל וכאילו להכות אותו בראש. חשוב להסביר לילדים שבקבוק התרסיס זה כמו נשק ואסור בשום אופן להתיז על ילדים או על אנשים אחרים, כיוון שזה לא משחק אלא נשק. כל טוב ובהצלחה, ד"ר ברוך אליצור
תשובת האם: ד"ר אליצור – בוקר טוב! אתה אדם יקר מאוד!!!!!!! תודה רבה שהגבת לי בתשומת לב מלאה. הילד שלי מסתובב עם אולר בכיס וגם גז מדמיע. הראיון לשחק בבית מחבלים ולהשתמש בכאילו ספריי מאוד מצא חן בעייני. ב"ה נבצע עם כל המשפחה. גם הבנות הקטנות שלי היו בסרט השחור הזה וזה יכול לעזור להן. ב"ה ותודה רבה מאוד.

נושא: בוגר המפחד מהחושך
שאלה: לד"ר אליצור שלום. אני לוחם ביחידה קרבית. בעוד מספר חודשים אני מתעתד לצאת לקורס קצינים, ועל כן פנייתי. עוד מגיל צעיר אני סובל מחרדה מהחושך. החרדה מתבטאת בעיקר בכך שאני אעדיף תמיד בלילה ללכת במקומות מוארים, כמובן אעדיף לא ללכת לבד. בשמירות בלילה כל רחש קטן מקפיץ אותי. אני חושב שהפחד העיקרי שעולה בי בלילה הוא לדוגמה פחד שיגיע כלב או חיה אחרת שתוכל לפגוע בי. או מאדם אחר שיכול להגיע ולפגוע בי. מאז שהתגייסתי, ההתמודדות שלי הייתה בצורת הימנעות. תמיד ניסיתי שבשמירות אהיה עם עוד מישהו. בעת ניווטים, גם כאלו שהיו ניווטי בדד (ניווט בלי בן זוג) תמיד מצאתי סיבה לצאת עם עוד מישהו וכו'. מכיוון שהחלטתי לאחרונה לצאת לקורס קצינים אני מודע שעלי להתמודד עם הבעיה. בתור קצין, אין לי את האפשרות, וגם לא ארצה, לברוח מהבעיה, אלא עלי להתמודד איתה. אשמח מאד אם תוכל לעזור לי, בתודה
תשובה: שלום רב לך. למזלך, פנית לאדם הנכון, כיוון שאני מומחה לנושא המטריד אותך ואעשה כמיטב יכולתי לעזור לך להתגבר על הפחד מהחושך. לכל אדם, בכל גיל, יש שני חלקים חשובים בנפשו: אני ועצמי. כל אדם לעיתים קרובות מדבר לעצמו. כלומר, שני החלקים משוחחים בתוכנו. ניתן לדמיין את העצמי כילד הקטן שבנו, החש ברגשות שונים כמו: כעס, פחד, שמחה, אושר, אהבה וכדומה. חלק זה משותף לכל היונקים בעולם והוא אחראי על ההשרדות. תפקידו לדאוג לאדם שלא יפגע ובבגרותו שיהיה פורה ומגן על ילדיו. ניתן לדמיין את האני כאדם הבוגר שבנו. זהו ההגיון, שאצל בני האדם מפותח הרבה יותר מאשר אצל שאר היונקים. חלק זה לא תמיד מסכים עם הרגשות או עם התנהגותו של הילד הקטן שבנו. האני ביחסו לילד הקטן, ממלא תפקיד כמו של הורה. עליו לכוון את הילד הקטן שבנו להתגבר על פחדיו ולהזהר מסכנות הגיוניות. לצערינו, לחלק מהאנשים יש "אני" המתנהג כהורה תוקפן וביקורתי כלפי הילד הקטן שבתוכם והם לעיתים תוקפנים כלפי עצמם: אני כועס על עצמי, אני מאוכזב מעצמי וכדומה. לשמחתנו, לחלק מהאנשים הבוגרים יש "אני" המתנהג כהורה חיובי כלפי הילד הקטן שבתוכם. כאשר הילד הקטן בתוכם מפחד מגורם שההגיון מבין שזה פחד לא מציאותי או מוגזם, הם מעודדים את עצמם בהגיון איך להתגבר על הפחד הילדותי. לדוגמה הם אומרים לעצמם: אל תפחד… זה לא נורא… אני מסוגל לעשות זאת… ובנושא שאתה מתלבט. הפחד מחושך הוא תופעה נורמלית המשותפת לכל הילדים ומקורו מהגנים של האדם הקדמון שחי ביערות בקרבת טורפים. גן זה מצוי גם אצל כל היונקים הצעירים. חיות צעירות וילדים קטנים חשים חסרי אונים כנגד טורפי לילה. מטרת הפחד הוא להצמד להורים ולקבל את הגנתם. בחברה המודרנית, הרבה ילדים מפחדים מהחושך ורוצים לישון במיטת ההורים. אחד מתפקידיו של ההורה בחברה המודרנית, הוא ללמד את הילד, בהתאם לגילו, להתגבר על הפחד מהחושך. לצערי ולצערך, הוריך לא השכילו לעשות זאת ולכן הילד הקטן שבך, עדיין מפחד מהחושך וזו כמובן התנהגות המתאימה לגיל הרבה יותר צעיר מגילך כיום. בהדרכתי, עליך ללמד את הילד הקטן שבך להתגבר על הפחד מהחושך. הדרך לעשות זאת היא לעודד את הילד הקטן לחקור בתוך תוכו מהן הציפיות הכי מפחידות שעוברות בראשו ולהכין תוכנית מגירה איך להתמודד עם כל חשש בצורה בוגרת והגיונית. הגישה הטיפולית במקרה שלך היא, לדמיין שאתה במאי של סרט הרפתקאות וגם השחקן הראשי וכמו כל סרטי ההרפתקאות, בסיום הגיבור תמיד מנצח. אני מציע שתדמיין שמחבל, כלב או כל חיה אחרת מתנפלים עליך בעת השמירה, ובדמיונך אתה מתגבר עליהם. הכלל הוא שבכל פעם שאתה שומר לבד והפחד עולה שאל את הילד הקטן שבך מה הוא מדמיין עלול לקרות ואם חס וחלילה זה יקרה איך תנצח. אני ממליץ שתרכוש בקבוקון קטן של תרסיס כל שהוא ותחליף את תכולתו בחומר הצורב עיניים כמו מים מרוכזים בהרבה מלח או חומץ. בדמיונך אתה מרסס את החיה או את המחבל בתמיסה ומתגבר עליהם. תרסיס זה ישמש לך כנשק אישי נוסף. כקצין בעתיד תתקל בחיילים שיפחדו כמוך ותוכל להדריך אותם להתגבר על הפחד. בנתיים, קרא היטב את פרקי האתר שלי העוסקים בפחדים, כולל ההקדמה וכן תרגל נשימות מרגיעות ונשימות משולבות בכיווצים. אם יש לך אי פוד תוריד את הקלטות ההרפיה ותאזין להן בעת הפנאי. בדוק אם ההקלטה בשם "חליפת המגן" תורמת לילד הקטן שבך. כל טוב ואיחולי להתגברות מהירה על הפחד של הילד הקטן שבך. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור

נושא: גבר נשוי התאהב באשה אחרת
שאלה: ד"ר אליצור שלום. אני נמצא בלבטים קשים. אני נשוי 10 שנים ויש לנו שתי בנות מקסימות ואישתי בהריון בחודשים מתקדמים. מזה זמן אני מרגיש שהיחסים ביני לבין אישתי אינם כפי שהיו. לאחרונה במסגרת עבודתי פגשתי אשה יפה גרושה אם לשלושה ילדים והתאהבתי בה. גיליתי עד כמה לי ולה יש דברים משותפים. אני חושב עליה כל הזמן וגם אמרתי לה את אשר אני חש כלפיה. אני לא יודע מה לעשות ? לאן להוליך את האהבה החדשה הזו? האם לעזוב את אשתי ולעבור לגור איתה? בתודה על תגובתך. יצחק
תשובה: אני שמח שאתה מתיעץ איתי בנושא. באנגלית יש משפט מאד משמעותי בנושא התאהבות והמשך החיים המשותפים. When people fall in love the plan to get married. When people fall out off love only then real relationship starts יש הבדל ברמת הפעילות ההורמונלית בעת תקופת התאהבות לבין תקופת החיים המשותפים. בעת התאהבות הגוף מוצף בהורמונים הגורמים לתחושה טובה למרץ ולתשוקה מינית חזקה. לאחר החתונה, כאשר חוזרים לחיי השיגרה, לבעיות בעבודה, לבעיות עם משפחת בן/בת הזוג, לבעיות עם הילדים ועוד ועוד בעיות יום יומיות, הורמוני ההתאהבות פוחתים או פוסקים לחלוטין, יצר המין פוחת עקב השיגרה שביחסים ומתעורר מתח הדדי שלא היה או שהוסתר בתקופת החיזור וההתאהבות. במחקר מרתק שאלו מועמדים לנשואין איך הם חשים ביחס לבן הזוג ואם היו להם היסוסים בקשר לנשואין. חילקו את הנשאלים לשתי קבוצות כאלו שהיו מאוהבים וללא כל היסוסים החליטו להתחתן וכאלו שחשו בהיסוסים אך למרות זאת החליטו להתחתן. שיעור הגרושין לאחר שנת נשואין היתה הרבה יותר גדולה בקבוצת המאוהבים מאשר בקבוצת המהססים. אין לי ספק שאתה לא מושלם ואישתך לא מושלמת, כשם שאין זוג מושלם בעולם. אין לי ספק שגם האישה החדשה שפגשת לא מושלמת ואולי זה מה שגרם לבעלה לעזוב אותה עם שלושה ילדים. האשה החדשה שהכרת עדיין לא מודעת שגם אתה לא מושלם. עליך להסיק מסקנות ממה שאני כותב לך, מבלי שאתן לך המלצה ישירה מה לעשות. כל טוב ד"ר ברוך אליצור

נושא: ילד בן 5 המרטיב בלילות
שאלה: שלום ד"ר אליצור מה שלומך? רציתי להתייעץ עימך בנושא הרטבת לילה של יציק, בנינו בן החמש. אנחנו מטופלים אצל פסיכולוג, שנתן לנו מכשיר המצלצל בעת שהוא מתחיל להרטיב בלילה. המטרה היא, שטיפות השתן הראשונות יעירו אותו, וכתוצאה מכך, הוא אמור לעצור את המשך ההשתנה לגשת לבית השימוש לסיים שם. לצערי, המכשיר לא עוזר, כיוון שיציק לא מתעורר ממנו. לעומת זאת, כל הישנים בבית מתעוררים ורק הוא לא. אמנם שכיחות ההרטבות פחתה במקצת, אבל עדיין הוא מרטיב כמעט כל לילה ואנו מאד מאוכזבים ומתוסכלים. הפסיכולוג המליץ על תרופה בשם מינרין, ואני מתלבטת אם לתת לו אותה. האם שמעת על הכדור הנ"ל ואם כן האם יש לו השלכות? אשמח לתגובתך.
תשובה: אני לא מתמצא בתרופה זו לכן אני לא יכול להביע דעתי עליה. לדעתי, חשוב שתבדקו, למי ההרטבה מציקה יותר, לכם או ליציק. אם היא מציקה לכם, חשוב שאתם תשנו כיוון ובמקום להתאכזב ממנו לעודד אותו בדרכים חיוביות. היה בטיפולי ילד שהרטיב לסירוגין עד גיל 6. אחותו הצעירה ממנו, הפסיקה להרטיב בגיל 3. בהדרכתי, ההורים פסקו להראות לו עד כמה הם מאוכזבים ממנו. הם המשיכו לשים לו חיתול כל לילה ותמכו בו ועודדו אותו גם אם הוא התעורר בבוקר בחיתול רטוב. לעומת זאת, בבקרים שהוא התעורר יבש, הם מאד שיבחו אותו ורשמו על דף, שהוצמד על לוח בחדרו, X גדול. כאשר הוא צבר חמישה איקסים, הוא קיבל פרס כמו גביע גלידה מחנות שהוא אהב. במקביל, הם פסקו לקנות חבילת גלידה לבית. בהדרגה, שכיחות ההרטבות פחתה ולאחר מספר חודשים הוא פסק להרטיב לחלוטין. ההורים חזרו לרכוש חבילות גלידה לבית כפי שנהגו קודם לכן. אני מציע להפסיק עם הפעמון, לא לתת לו שתיה כשעתיים לפני השינה ולהיות נחמדים אליו. אתם גם יכולים לשתף אותו במה שכתבתי לך. איחולי להצלחה ד"ר ברוך אליצור

נושא: תירגול הרפיות בעת הריון
שאלה: שלום דר' אליצור, קודם כל רציתי להודות לך על תרגילי ההרפיה, המועילים לי במידה רבה. שנית, אני בהריון כעת ואיני יודעת אם מותרים הכיווצים או השכיבה על הגב. האם יש לך עצה כלשהי על מנת שאוכל להמשיך לתרגל את ההרפיות? תודה רבה!
תשובה: שלום רב לך. זו פעם ראשונה בשנות עבודתי שאני נתקל בשאלה כזו שאין לי תשובה ישירה, כיוון שאני לא רופא גניקולוג. מתוך זהירות, אני מציע לא לכווץ את שרירי פלג הגוף התחתון כבטן ורגליים, אך אין בעיה לכווץ את שרירי הידים והפנים. בקשר לשכיבה על הגב, אני מניח שזה תלוי בתחושתיך. תמיד מומלץ שבעת ששוכבים על הגב לשים כרית גבוהה מתחת לברכיים כיוון שזה מונע כאבים בגב התחתון. לכל הנשים בהריון אני ממליץ לתרגל את קלטת הההרפיה בשם "בריכת המרפא" הנמצאת ראשונה בקבוצת ההרפיות לגוף. אני מציע שתדמייני שאת והתינוק נהנים מהטבילה בבריכה המרפא. כמו כן דמייני שהלידה עוברת בקלות והתינוק כבר בן מספר חודשים מחייך וצוחק ואתם מאושרים כהורים. אשתי ילדה את הבת שלנו בשיטת ההרפיה והדמיון המודרך ותהליך הלידה היה מהיר ובכאבים קלים בלבד. כל טוב והצלחה בהמשך הדרך. ד"ר אליצור

נושא: חרדות של בחורה דתיה שעדיין רווקה
שאלה: לד"ר אליצור שלום. אני בחורה ממשפחה דתית, בת 27, מורה במיקצועי. אני מאד נרגשת ומבולבלת ואשמח כ"כ אם תוכל לסייע ולהרגיע אותי. עד לאחרונה הייתי בחורה בריאה לחלוטין. בשבועות האחרונים הידיים שלי בתחושת נימול יומיים וזה מלחיץ אותי מאד. חשבתי שיש לי חס וחלילה בעייה בשרירים ולא הבנתי מה המקור לזה. לעיתים קרובות אני חשה דפיקות לב מואצות, מחשבות מלחיצות, הפה שלי יבש ואני מתעסקת עם הפה והרוק כל הזמן. אני חשה אי שקט פנימי, חוסר ריכוז, חוסר איזון, חוסר תיאבון, הזעה מוגברת וחוסר שינה. בשבועיים האחרונים גם אם אני ישנה, אני נרדמת אולי רק לפנות בוקר למשך שעה. יתכן שהלחץ הזה ישב תקופת מה בתת ההכרה שלי, כיוון שיש עלי לחץ משפחתי להתחתן. אנחנו משפחה דתית נורמטיבית ורגילה וזה המון המון להתמודד איתו. אני ממש לא יודעת מה לעשות. כולם אצלנו מודאגים לגביי. אנא עודד אותי שמצבי עשוי להשתפר ואיך להתמודד איתו. אני ממש אשמח לחשיבה חיובית ועידוד דווקא ממישהו כמוך! בתודה, גילי
תשובה: לגילי שלום רב. אני שמח ששיתפת אותי במצבך ואנסה לעזור לך. פתגם ידוע אומר: "ידע זה כח." בתוך בחורה דתיה את יודעת, שבעת שאלוהים גרש את אדם וחוה מגן העדן הוא שלח אותם לחיות בין חיות היער. אלוהים צייד אותם, כשם שצייד את כל חיות היער, באינסטינקט הישרדות הנקרא בפסיכולוגיה: "מלחמה או מנוסה." אני מציע שתקראי בעיון רב את כל הפרקים באתר שלי ותתיחסי לזה כמו לקורס יסודי באוניברסיטה שמטרתו ללמוד שיטות פסיכולוגיות להתמודד עם חרדות. תבצעי את כל שיטות ההרפיה המתוארות באתר ובלילות תפעילי את ההקלטות ובהדרגה תרדמי תוך כדי האזנה. בשום אופן אל תשתדלי להרדם. ככל שרודפים אחר השינה היא בורחת מאיתנו. כאשר תסיימי את "הקורס" את תוכלי להיות מומחית לנושא ותוכלי, בתור מורה, ללמד תלמידים, חברים ושכנים איך להתמודד עם חרדות. אין ספק שנושא החתונה נמצא בבסיס המתח שלך. כתבי לי בעוד מספר ימים על התקדמותך בקורס שהצעתי לך. כל טוב ובהצלחה, ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובתי: לד"ר אליצור תודות מעומק הלב. הצלחתי לישון הלילה! בהתחלה הקלטת הצחיקה אותי ואז שמעתי אותה בלופ היא הגיעה לסיומה אך עדיין לא נרדמתי. באיזה שהוא שלב אחרי שהפסקתי להאזין להקלטה נרדמתי:) תודה רבה. שאלה נוספת- מה עושים עם היובש הכרוני בפה? זה משגע… בתודה, גילי
תשובה: לגילי שלום. יובש בפה זה חיובי מבחינת ההשרדות. כאשר אנו במתח מערכות גוף רבות פועלות במהירות ובעוצמה חזקה ולכן אנו צריכים לשתות יותר. מטרת היובש בפה לא לשגע אותך, אלא להזכיר לך לקחת לגימת מים. כך אלוהים תיכנן בחכמה את הגוף של כולנו ולכן תפסיקי לכעוס על התופעה אלא לברך את האלוהים על כך. כל טוב ותמשיכי לכתוב לי. ד"ר אליצור
תגובה לתשובתי: לד"ר אליצור שלום רב. אתמול הצלחתי ב"ה לישון בערך 6 שעות בלילה, אבל היום קמתי- "הפוכה" וחסרת מצב רוח. כאילו במצב של התכנסות בעצמי ועצב, כאילו שח"ו מת לי הכלב או משהו…אוף, איזה מצב מבאס כל העסק הזה. גילי
תשובה: לגילי שלום. עליך לשמוח על שינה טובה אפילו אם זה קורה רק פעם בשבוע. עליך גם לשמוח אם בוקר אחד את קמה הפוכה, כיוון שזה נותן לך הזדמנות פז לשנות את מצב הרוח על ידי שתי פעולות: תחילה עליך לעשות תרגילי התעמלות מאד חזקים או הליכה מהירה באויר הצח ולאחר מכן לשכב ולהאזין לאחד מתרגילי הרפיה, בהתאם לבחירתך. בחיים אין התקדמות בלי נסיגות. יש אנשים שהנסיגה מיאשת אותם ויש אנשים שמקבלים את הנסיגה כאתגר ולומדים איך להתגבר עליה. וינסטון צרציל אמר: "הצלחה זה לעבור מכישלון לכישלון מבלי לאבד תקוה להצלחה." עליך להחליט מה דרכך בחיים: להתיאש מנסיגות או לשמוח על האתגר. בעתיד תצטרכי ללמד את ילדייך לבחור בין שתי האופציות. כל טוב ומאחל לך בחירה נבונה. ד"ר אליצור
תגובה לתשובתי: ד"ר אליצור, ב"ה יש שיפור משמעותי. אני עושה הליכות כל יום, לעיתים זה ממש עובד כמו קסם ולפעמים פחות. גמרתי אומר בתקופה האחרונה לעלות ולפרוח מתוך הבנה שהכל לטובה, ושבזכות ההחלטה הזו אני מגיעה לדברים באמת חיוביים, למורכבות מיוחדת. סה"כ ההתכתבות איתך עוזרת לי ואני מתמודדת בעצמי וב"ה מצליחה לעלות…. והאווירה המשפחתית בסדר. אבל!!!! מאד מבאס אותי שאולי לא יהיה לי סיכוי להתחתן בגלל החרדות שנחתו עלי. איזה גבר נורמלי ירצה להתחתן עם בחורה עם פחדים כאלו מוזרים. אנא תעודד אותי בבקשה שזה לא הדבר הנורא בעולם ויש עוד אנשים שמתמודדים עם חרדות ושאנשים מתחתנים למרות זאת. גילי תשובה: לגילי שלום. עליך למצוא גבר לא מושלם, אך שיודע לתמוך בבחורה לא מושלמת. את, כבחורה לא מושלמת, תתמכי בגבר הלא מושלם. כל מי שמחפש בן זוג מושלם, כאשר לומד להכירו לעומק הוא מתאכזב, כיוון שהשלמות היתה בלוף. לדעתי, כאשר יציעו לך שידוך, את לא חייבת לספר לבחור, בפגישות הראשונות, את כל הקשיים שלך. את יכולה בעדינות להגיד לו, שלפעמים את חשה במתח נפשי ולספר לו על תרגילי ההרפיה שבאתר שלי שעוזרים לך, וכך תראי את תגובתו. אם הוא אנטי "כל השטויות האלו" תעזבי אותו ואם הוא מקשיב לך ומגלה הבנה סימן שהוא טיפוס שיודע גם לתמוך.
תגובה לתשובתי: ד"ר אליצור, רציתי להודות לך מקרב לב. ב"ה והודות להרבה עבודה מצידי, ידידות טובות התומכות בי והכוונתך המופלאה, הנדיבה והנצרכת, אני מרגישה נפלא, כאילו שהתקדמתי המון, בהשגות ובהבנות לעומק שרכשתי מאז החלנו להתכתב. על אף הירידות אני לא מוותרת :). זה כ"כ לא מובן בעיני, שאיש רפואה בכיר כמוך, מתפנה במהירות לסייע לאחרים ותמיד במילים נעימות ומעודדות. רציתי בחג החירות לאחל לך ולמשפחתך, מקרב לב, חג פסח כשר ושמח ולהודות לך שפתחת צוהר לחירותי שלי. גילי

נושא: אנשים רגישים מאד
שאלה: ד"ר אליצור שלום, נתקלתי היום לראשונה באתר שלך. אני בת כמעט 26 וסובלת מהתקפי חרדה. אני סובלת מחרדות בנושאים מגוונים ורבים: טיסות, מעליות, פיגועים, אנשים, חיות, בדיקות רפואיות, היפוכונדיה והרשימה עוד ארוכה. התחלתי בטיפול התנהגותי קוגנטיבי עם פסיכותרפיסטית ובמקביל גם טיפול רפלקסולוגי, טיפול קואצ'ינג בשילוב דימיון מודרך כיוון שרציתי לנסות כיוון נוסף ולא רק טיפול ממוקד בחרדה ובכך בעצם להשיג פתרון לבעיה. חשבתי שאם אני אטפל באיזון עצמי והגשמה עצמית יהיה לי יותר טוב עם חיי וככה החרדה תפחת ואיכות חיי תשתפר. לצערי, החרדה לא נעלמה ויותר מזה הרגשתי שאני "מסתובבת סביב עצמי" ושהחרדות מונעות ממני לטפל בעצמי ולהתקדם. תרופות נגד חרדה זה המוצא האחרון שלי כי אני חוששת מזה. מחקירה של הנושא שערכתי הבנתי שזה יכול לדכא את הסימפטומים של ההתקפים אך לא את הבעיה, הכדורים גם ממכרים ואני לא רוצה להיות תלויה בהם כל חיי. אני אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות. אני יודעת שאני לא יכולה לחיות יותר במצבי רוח המשתנים מקיצוניות אחת לשניה, עם המחשבות המעיקות, עם החרדה האינסופית ועם הפחדים. לאחר המגילה הזאת, אשמח לתגובתך ודעתך בנושא כיצד להמשיך מפה לפני שאני משתגעת.תודה.
תשובה: את שייכת לקבוצת אנשים די גדולה. במחקרים נמצא ש 20% מהאוכלוסיה, שנולדו עם מקדם זהירות גבוה מדי, כלומר אנשים שנולדו רגישים וזהירים מאד. לעיתים, עקב חוויות ילדות, עוצמת מקדם הזהירות משתנה: לעיתים היא מתחזקת ולעיתים היא נחלשת. בעיקבות טיפול פסיכולוגי ניתן להפחית את עוצמת מקדם הזהירות. תכונת מקדם הזהירות הגבוה עזרה לאדם הקדמון לשרוד ביער, בכך שהעלתה את רמת הורמוני החרום בדם וגרמה לו להגיב בתגובת מלחמה או מנוסה גם עקב גרוי קל בסביבה. כאשר הם ראו תנועה בין השיחים, הם טיפסו ראשונים על העץ ולכן חיו הרבה יותר שנים מהאמיצים שהיו סקרניים לראות מה מקור התנועה ולכן ניטרפו. בעולם המודרני אנשים רגישים מאד מוערכים שלילית כפחדנים וחסרי ביטחון עצמי. בחברה המודרנית, תכונת מקדם הזהירות הגבוה, לעיתים קרובות, במקום לעזור היא מפריעה להסתגלות. בארה"ב פורסם ספר בשם: The Highly Sensitive Person . הספר תורגם לשפות רבות כולל עברית ובעיקבות זאת אם נכניס לגוגל את המשפט: "אנשים רגישים מאד" נמצא מספר רב של עמודים וכן פורום בו אנשים משתפים אחד את השני בקשיים שלהם וגם תומכים זה בזה. אני מציע לך להירשם לפורום ולהיות פעילה בו. http://anashimregishim.com/ בקשר לטיפולים השונים שאת עוברת, אני חושב שזה חיובי מאד, אך אם לאחר מספר פגישות עם מטפל את מרגישה שאין כימיה טובה ביניכם, או שזה לא עוזר לך, חשוב להחליף מטפל. תרופות נגד חרדה אינן ממכרות ולעיתים קרובות, בשילוב עם טיפול טוב, בהדרגה ניתן להקטין את המינון ולהפסיק את התרופות.
אני מציע שתקראי בעיון את כל פרקי האתר שלי כיוון שאני מתאר מקרים שונים של אנשים רגישים מאד.
חשוב לדעתי שתתרגלי מספר פעמים ביום את שיטת "הנשימות המרגיעות" ו"הנשימות המשולבות עם כיווץ והרפיית איברים", וכן להקשיב כל יום להקלטות ההרפיה המוצאות חן בעיניך. מנסיוני, ההקלטה הכוללת הדמיה של חליפת מגן, עשויה לעזור לך לפתח עור עבה יותר כלומר, להיות פחות רגישה. כל טוב, ד"ר אליצור

נושא: פחד מכוחות על טבעיים
שאלה: לד"ר אליצור שבוע טוב ומבורך. קראתי בשבת מאמר בעיתון ידיעות אחרונות המספר על סופר שאמר שהוא היה אצל מתקשרת ובעזרתה הוא החל לחוש שסבא שלו שניפטר, מציץ מבעד לכתף שלו בעת שהוא כותב ספר. זה ממש מפחיד… אני וגם חברי הטוב, היושב כאן לצידי, מפחדים מהדבר הזה. האם יש היגיון בדבר? אנא תרגיע אותנו. בברכה ש.
תשובה: לש. שלום רב. ישנם אנשים המאמינים בכוחות על טבעיים מפחידים כמו: מכשפות, שדים ורוחות, שטן וגהינום. לעומתם יש אנשים המאמינים בכוחות על טבעיים תומכים כמו: אלוהים המגן עלינו, פייה טובה, אליהו הנביא והמשיח.
לדעתי המקצועית, לכל האמונות בכוחות על טבעיים מטרה דומה: לכוון אנשים להתנהגות חברתית חיובית. חלק מהאמונות עושות זאת על ידי עידוד חיובי והבטחה לתגמול נעים בעולם הזה ובעולם הבא, וחלק על ידי הפחדה ואיומים לענישה בעולם הזה או בעולם הבא.
במחקרים הפסיכולוגיים נמצא, שחינוך ילדים על ידי גישה המבוססת על עידוד ומחמאות חיוביות, יעיל הרבה יותר מאשר הגישה המבוססת על הפחדה וענישה. אני מניח שלסופר שרואיין בעיתון היה סבא טוב ותומך ובעת שהוא כתב משפט יפה הוא דמיין שהסבא גאה בו ומעודד אותו. אני מניח שסופר אחר, שהסבא שלו היה נוהג להעניש ולאיים, עלול לדמיין שסבו כועס עליו, בכל פעם שהוא כתב בשגיאת כתיב. המסקנה היא, שהרשות נתונה לך ולחבריך לבחור באיזה סוג של כוחות על טבעיים ברצונכם להאמין. כל טוב ד"ר ברוך אליצור

נושא: חרדה חברתית
שאלה: לד"ר ברוך אליצור שלום וברכה! ראשית אני חייבת להחמיא לך ועל האתר שלך! זה כ"כ מסייע ומשמח לראות שיש מי שמבין ובסימפתיה רבה כ"כ ורצון לעזור….. אני בת 22 נשואה+ ילדה. סטודנטית לחינוך במכללה אקדמאית. יש לי חרדה חברתית, אין לי חברות ואני נמנעת מלפתח שיחות עם סטודנטיות ולשבת איתן בהפסקות. כמו"כ אני נמנעת מלהציג, לדבר, להביע דעה וכל הכרוך בזה. אין לי ביטחון והדימוי העצמי שלי נמוך. לגבי הציפיות שלי מול מפגש חברתי: אני אסמיק, אהיה נבוכה, אתבלבל ואבלע מילים… אהיה סגורה בתוך עצמי, מאוכזבת וללא רצון להגיע למכללה שמא אתבייש בשנית… עוד מעט נגמר החופש ועליי לשוב ללימודים. בליבי חששות רבים, לחץ ודפיקות לב רק על המחשבה על החזרה וכן שוב לחוש את החרדות. אינני מעיזה לעמוד מול סטודנטיות ולהעביר מצגת והשנה היא שנה תובענית המחייבת אותי לדבר ולהציג! יש לי כ"כ הרבה מה לתת שכואב לי להסתגר וחלילה לעזוב את הלימודים… אודה שאלו מחשבותי. אני חייבת לציין שאני בחורה נאה, אינטלגנטית ובעלת מוטיבציה להצליח ואינני מבינה למה הדימוי העצמי שלי נמוך. התחלתי לטפל אצל פסיכולוגי בשיטת CBT כבר 13 מפגשים ועדיין מרגישה חרדה ודפיקות לב… במשך התקופה האחרונה של החופש הגדול לא חייתי עם החרדה, הייתי משוחררת וסביב משפחתי, שאינני חשה מאויימת על ידם. אני חושבת שלא תמיד אתקל בתגובות מביכות או באיומים ממש לא. אני יודעת שזה בראש שלי, יש לי מחשבות מעוותות שגורמות לי לחשוב שאני כן מאויימת וכן אקבל הערות. אני מרגישה שאני מפחדת להיחשף אודה מקרב לב לתשובה ממך!!! תודה רבה רבה!! שולה
תשובה: לשולה שלום רב. ישנם שני סוגי חרדות חברתיות: חרדה מביקורת וחרדה מתסמיני החרדה עצמן, מה שניקרא "הפחד מהפחד." לדעתי את סובלת משניהם ובטיפול הפסיכולוגי צריך להתמקד בשני סוגי החרדות שלך.
בעת הטיפול בחרדה מביקורת, עליך להעלות בזכרונך פגיעות מהעבר ולדמיין אם תעמדי שנית במצב דומה, איך היית רוצה להתמודד מול האדם הביקורתי. לאחר שעובדים במשך מספר פגישות על כל הפגיעות מהעבר ומהווה, צריך להתמקד מפחדים עתידיים לדוגמה, מה את חוששת שיגידו לך, כאשר תסמיקי ותגמגמי בכתה לפני כולם? בעזרת המטפל, עליך לדמיין כיצד תתגונני מביקורת כזו בצורה תקיפה אך לא תוקפנית. את לדוגמה יכולה לומר לאדם המלגלג: "אז מה אם גמגמתי או הסמקתי מתוך התרגשות, זה קורה להרבה אנשים, אם זה מפריע לך אתה זקוק לטיפול."
בעת טיפול בתופעת "הפחד מהפחד", תחילה לומדים את המשמעות החיובית של כל תסמין כלומר, איך התסמין לפני מליוני שנים תרם להשרדותו של האדם הקדמון, בכך שהכין אותו לתגובת "מלחמה או למנוסה". כאשר מבינים זאת, קל יותר לקבל את התסמינים כתופעות נורמליות ופחות כועסים על עצמינו. בעזרת שיטות הרפיה, לומדים להוריד את רמת הורמוני החרום. חשוב שבמקום לצפות בחרדה מביקורת חברתית, תלמדי לנצל ציפיות אלו במטרה להתאמן, בעזרת המטפל, על תיכנון תגובה חיובית כלפי האדם הביקורתי. זה דומה לאדם הלומד שעורי נהיגה ביום שהשמים מעוננים. הוא אומר למורה הנהיגה שהוא מקוה שלא ירד גשם, כיוון שהוא מפחד לנהוג בגשם. מורה נהיגה עונה לתלמיד שהוא מקוה שירד גשם ואפילו מאד חזק כיוון שעליו ללמוד לנהוג גם בגשם חזק. אני מציע שתשתפי את המטפל שלך בגישתי הטיפולית. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור

נושא: פחד להנשא
שאלה: אני בן 45. אני בקשר עם משהי כבת 40 כבר תקופה של שלוש שנים, אבל לא ממש בשיא הרצינות אולי בגלל מראה חיצוני, רק לאחרונה קצת יותר התקרבנו והתחלנו לדבר על להביא ילד לעולם, אולי בגלל שהרגשתי שאני הולך אולי לפספס הזדמנות בגילי. תמיד חשבתי שיש יפות יותר וניסיתי במקביל כי לא הייתי שלם איתה. אני לא מרגיש מאוהב והמשיכה שלי לא ממש בשמיים אבל היא אדם שנוח להיות איתו שתומכת ועוזרת ודואגת ואני מאוד מכבד אותה. לפני זמן קצר נודע לי שהיא בהריון ומאז אני בלחצים וחרדות מהעתיד והשינוי של מגורים יחד מפחיד אותי ואני ולא יודע מה לעשות. האם לנסות לחיות איתה למרות שאני לא שלם עם עצמי או לא? יש רגעים שפשוט בא לי לברוח מהכל. עד עכשיו הייתי חופשי לעשות כרצוני. פשוט לא יודע מה לעשות. מצד שני אני מפחד לפספס כי אם עכשיו לא אז מתי? אולי בגיל 50? יש לציין שאני קצת בחרדות כבר זמן מה בלי קשר אליה, כרגע לא יודע מה לעשות ואני בלחץ גדול, אשמח אם תוכל לייעץ לי קצת או לעזור. תודה
תשובה: שלום רב. אתה כותב שלאחרונה התקרבתם, אך אתה לא ממש מאוהב בה וזה מונע ממך להחליט על קשר קבוע ומגורים ביחד. ישנו פתגום באנגלית שהוא מאד נכון Only when people fall out of love, a real relationship begins
במחקר מעניין נבדקו זוגות לפני נשואין וכל אדם התבקש להעריך עד כמה חזק הוא מאוהב בבן/בבת הזוג. החוקרים חילקו את כל הנבדקים לשתי קבוצות: קבוצת מאוהבים מאד וקבוצה שניה שאהבה אינה כה חזקה, אך הם החליטו להנשא למרות היסוסים. לאחר מספר שנים החוקרים נפגשו עם הנחקרים. נמצא שאחוז הגרושין מבין הזוגות שהיו מאד מאוהבים, היה הרבה יותר גבוה מאשר בין המהססים. המסקנה היא, שהפתגם "אהבה היא עיוורת" הוא נכון. אהבה חזקה נובעת מחוש הרגש ולא מההגיון. לבחור בן זוג לחיים, מצריך הרבה שיקולי הגיון: האם בן הזוג חבר טוב שאפשר להתיעץ, לשוחח, לבלות, לקיים יחסי מין ולהיות הורה טוב? עליך לשקול האם הידידה שלך עונה על הדרישות האלו. זו החלטה חשובה עבורך. כיוון שאתה עד כה לא נישאת, עדיין חושש מקשר קבוע והסיכוי לקשר מעורר בך חרדות, אני מציע שתפנה לטיפול פסיכולוגי, עם מטפל המתמחה גם בטיפול זוגי. הכלל הוא, שלאחר שתים שלוש פגישות אם אתה חש שאין קשר והמטפל לא ממש מבין אותך, תחליף מטפל. באתר של האגודה לטיפול משפחתי תמצא רשימת מטפלים לפי אזור מגורים. http://www.mishpaha.org.il/ במקביל לטיפול הפסיכולוגי, אני מציע שתתרגל שיטות הרפיה, כפי שמתואר באתר ותקשיב להקלטות ההרפיה. כל טוב, ד"ר אליצור

נושא: פיטורין מהעבודה וקשיים למצא עבודה אחרת
שאלה: לד"ר אליצור שלום. לצערי פוטרתי מהעבודתי וטרם מצאתי עבודה אחרת. אני הולכת לראיונות ולא מוצאת עבודה מתאימה. קבלתי תשובה שלילית ממקום עבודה שמאד רציתי להתקבל שם, הם חיפשו מישהי קצת יותר מנוסה. היום קמתי עם מועקה מאוד כבדה בלב זה היה בשעות הבקר המוקדמות. הרעיון להישאר בבית פשוט מפחיד אותי… מפחיד אותי להיות מחוץ למסגרת… מחוץ למשבצת של עבודה… פשוט לא בריא לי. אני לא יכולה להיות טרודה במחשבות… אני צריכה את עצתך. תודה על תשומת הלב, נועה
תשובה: לנועה שלום רב. אני מציע שתשלימי עם העובדה, שבשלב מסויים בחיים תצאי לפנסיה מלאה ויהי לך הרבה זמן חופשי. אני מציע שתקחי את התקופה הקרובה של חיפוש עבודה, כתרגיל להתמודדות עם זמן חופשי שיהיה לך בשפע בעת הגימלאות. אני מאמין שחשוב לתכנן את העתיד ולדמיין שאם הציפיות הכי גרועות יקרו לי, איך אני מתמודד מבלי להשבר. אני מציע שתדמייני, שאם חס וחלילה לא תמצאי עבודה בחודשים הקרובים, את תתמודדי מבלי להכנס למצבי רוח. את יכולה לדמיין שאת מנצלת את הזמן הפנוי לפעילות חיובית אולי ריצת בוקר, התעמלות כל יום, ביקור חברות שגם לא עובדות, קריאת ספרים והתמסרות לילדים. זכרי שבדור של ההורים שלנו והסבים שלנו, רוב הנשים בעולם לא עבדו, אלא טיפלו בילדים, ניקו את הבית, בישלו ודיברו עם חברות והן כלל ולכלל לא השתעממו. מסקנה, צריך ללמוד מהדור הקודם איך להתמודד כאשר יש לנו זמן פנוי בשפע. אני מאחל לך שהציפיות הגרועות לא יתממשו ותמצאי עבודה בהקדם, ובמקביל, עד שתמצאי את העבודה המתאימה לא תחושי בפחדים ולא תהיי טרודה במחשבות שליליות. כל טוב, ד"ר אליצור

נושא: תגובה חריפה למחלת הסרטן
שאלה: אישתי חלתה בסרטן לפני שבע שנים. ברוך השם יצאנו מהמחלה אבל בחודשים האחרונים אישתי לקתה בחרדה עמוקה וקשה ואנחנו לא מצליחים לצאת ממנה. אנו זוג צעיר שכבר שבע שנים נמצאים במין מרה שחורה ולאחרונה המצב הוחרף עד כדי כך שהיא לא מתפקדת וממש חשה חוסר אונים. טופלנו אצל כמה וכמה רופאים בנושא כדורים ומה לא ..שום דבר לא עזר. מה אתה מייעץ לעשות?
תשובה: אשתך זקוקה ליעוץ פסיכולוגי, שיאפשר גם יעוץ זוגי כשהמטרה, לתמוך בה, בך ובקשר ביניכם. אני מאד ממליץ להקשיב להרצאתו של רנדי פאוצ בנושא התמודדות עם מחלת הסרטן.
קיראו עליו בעברית ותקשיבו להרצאתו באנגלית. אם תכתבו בגוגל בעברית: "ההרצאה האחרונה"תקבלו הרבה אתרים עליו, כולל על ספרו שתורגם לעברית בשם "ההרצאה האחרונה". אני מאד אהבתי את הספר http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3573697,00.html

http://it.themarker.com/tmit/article/4072

אם יש לאשתך את הרצון לנצל בצורה הטובה ביותר את הזמן שאלוהים נותן לה, עד שהוא יזמין אותה אליו, חשוב שהיא תעזר על ידי מטפל טוב המתמחה בעזרה במיקרים כמו שלה. אני ממליץ שאם לאחר שתים שלוש פגישות היא חשה שאין כימיה טובה בינה לבין המטפל, עליה להחליף מטפל ולא להתיאש. כנסו לאלפון הפסיכולוגים ושם תמצאו פסיכולוגים קלינים באזור מגורייכם. http://www.psychology.org.il/phonebook/ כל טוב ובהצלחה, ד"ר ברוך אליצור

נושא: ילדה הפוחדת בלילות ממחבלים
שלום ד"ר אליצור. שמי אורי ואני מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית בבית ספר בירושלים ובנוסף, מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית במחלקה אונקולוגית בבית חולים. המקרה המעסיק אותי נוגע בילדה הלומדת בבית הספר בו אני עובד. הילדה בת 10, בכורה בבית ולה עוד אח צעיר. אביה לא עובד כרגע והוא האדם שבא להתייעץ. את אמה לא פגשתי. בעקבות הרצח באיתמר (בו נרצחה משפחה בביתה) לפני מספר חודשים, החלה הילדה לפתח פחדים הנוגעים באפשרות של השנות המקרה במשפחתה שלה. הילדה מבקשת שהוריה יישנו לידה, קמה בלילה ובודקת אם יש אנשים בארונות, מעירה את הוריה, רואה טלוויזיה בלילה וכו'. העניין המטריד הוא שהדבר נמשך כבר מספר חודשים ולא שכך מעצמו עדיין. האופציות להפניה לטיפול אינן רבות- בעיקר בתחנות לבריאות הנפש כיוון ששם התור ארוך מאד. אשמח לדעת אם יש לך רעיונות או תובנות נוספות. בברכה . אורי
תשובה: לאורי שלום רב. אני מאד ממליץ שתפגוש את שני הורי הילדה יחד ותלמד אותם להיות "הפסיכולוגים של הילדה." ראשית קרא בעיון את המאמר הבא: "פחדי לילה אצל ילדי הגן: מאת יונתן קושניר http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2634

תציע להורים לקנות לה בובה, שהיא תבחר אותה, ותחבק אותה בלילות ובכך הבובה תשמור עליה והיא תשמור על הבובה כל הלילה. בנוסף, נסה להשיג בקבוק קטן של ספריי שניתן לפתוח את הפקק שלו ולהכניס בו נוזל אחר. חשוב שתבחר בקבוקון שניתן בקלות להחזיק ביד. בפגישה עם ההורים, תראה להם את הבקבוקון ותסביר להם שזה נשק אישי שחשוב שלכל אחד מהילדים בבית יהיה בקבוקון כזה, אותו הם ימלאו במטבח, בטכס יפה, במי מלח מאד מרוכזים. על ההורים להסביר לילדים שהם ישנו בלילה ומתחת לכר ישימו את הבקבוקון וליד המיטה מקל עבה וחזק. הספרי הוא כמו נשק אישי, שאסור בשום אופן להתיז על ילדים אחרים ואסור לשחק בו. זה כמו אקדח שצריך לשמור שלא יגיע לידים לא נכונות. כמו כן, אין לשחק עם המקל העבה.
אם אחד מהילדים ישמע רעש בחדרו ויראה מחבל, שיעשה עצמם ישן, אך יחזיק את הבקבוקון ביד וברגע שהמחבל יתקרב אליו הוא יקפוץ בצעקה גדולה כדי להבהיל את המחבל ויתיז את מי המלח על העיניים שלו ובמקל יכה אותו בראשו בחוזקה ורק לאחר שהוא איבד את הכרתו הוא ירוץ להעיר את ההורים. אם תצליח לשכנע את ההורים, תציע להם לתרגל זאת בבית עם כל ילד בנפרד, כאשר שאר הילדים צופים בהצגה. כל הילד ישכב במיטתו ויעשה עצמו ישן. ההורים יתקרבו אליו, כאילו הם מחבלים והוא יזנק בצעקות חזקות כאילו להבהיל אותם וישחק כאילו הוא מתיז מי מלח על העיניים שלהם וכאילו הוא מכה אותם בראש. לאחר זאת, לבקש מהילד לשחק כאילו הוא מטלפן למשטרה ומספר להם שהיה מחבל בביתם והוא השתלט עליו. האב ישחק את השוטר שישבח אותו ויבטיח לכתוב זאת בכל העיתונים.
בנוסף, אם יש להורים מחשב, תמליץ שכל המשפחה תשב בנוחיות ביחד ויקשיבו להקלטת ההרפיה "חליפת המגן." הם יסבירו לילדים שעליהם לדמיין מעטפת מגן המגינה על ביתם ועל כל אחד מהם. בתום האזנה להקלטה, כל אחד ישתף את המשפחה מה הוא דמיין. אם ההורים יגיבו בחיוב, תמליץ שכל המשפחה תקשיב ביחד, כל לילה לפני השינה, לאחת מהקלטות ההרפיה שבאתר. אם אין להם מחשב, שירכשו את התקליטור "הרפיה ודמיון מודרך" שם נמצאת גם הקלטה של מעטפת המגן. אני הפעלתי שיטה זו עם עשרות רבות של ילדים שפחדו מגנבים, ממכשפות, משדים וממחבלים ותמיד הדגמתי זאת להורים ולילדים בפגישה משפחתית. היתה לי ספה בחדר העבודה ואני שיחקתי תחילה את הילד המבחין במחבל. קפצתי מהמיטה בצעקות נוראיות והדגמתי כאילו אני מטיז את מי המלח ומכה בראשו של המחב. בשלב שני, בקשתי מהילד לשכב במיטה וההורים שיחקו את המחבל המתגנב לחדר. הילדים נהנו מאד להפחיד את ההורים ולשחק את החזקים. אני ממליץ שתשתף את הסטודנטים, בני כיתתך, בשאלתך ובתשובתי. כל טוב, ד"ר אליצור

נושא: הקאות במצבי לחץ
שאלה: שלום ד"ר אליצור. אני בת 26 ואני סובלת שנים רבות מתופעה של הקאות במצבי לחץ כמו
בעת ראיונות עבודה, יציאה לטיולים ונסיעות לחו"ל. ההגיון אומר, שחופשות וטיולים זה כיף, אבל הגוף שלי מגיב להיפך אפילו כמה ימים לפני הנסיעה. באופן כללי יש לי חרדות שמתבטאות בלחץ בזמן נהיגה, לחץ לפני בחינות, אבל עם תופעות אלו אני מצליחה לתפקד ביומיום. היו לי בעבר התקפי חרדה ובאופן כללי אני מרגישה לחץ תמידי. אפילו שיש חברות ובן זוג מאוד תומך, לא הם ואף לא אני מצליחים לעזור. עוד כמה ימים אני טסה לחו"ל, וכבר התחילו הבחילות וההקאות, מה תייעץ לעשות כדי להקל על התופעה ספציפית לנסיעה זו ? הגעתי אליך דרך האתר, ראיתי והתרשמתי מתגובות של אנשים שנעזרו בך. אשמח לתשובתך.
תשובה: שלום רב. ידע זה כח. חשוב שתביני שבעת שאלוהים או הטבע בראו את האדם ואת שאר היונקים, הכוונה היתה חיובית – לעזור להם לשרוד כנגד סכנות היער. הבעיה שסכנות החברה המודרנית שונות לחלוטין מסכנות היער והגוף והמוח עדיין לא קלטו ולא הסתגלו לשינוי. אני ממליץ שתקראי בעיון את הפרקים הבאים שבאתר: פסיכולוגיה אבולוציונית, תגובת מלחמה או מנוסה, תסמיני חרדה ותרומתם להשרדות. תיראי שכתבתי על תרומת הקאות להשרדות בעת סכנה.
הדרך להתגבר על ההקאות נחלקת לשתים: ראשית, עליך לדבר לבטן שלך ולהגיד לה תודה על כך שהיא מנסה להכין את גופך לתגובת "מלחמה או מנוסה," אך הדרך שהיא נוקטת לא מתאימה לסכנה ששמה טיסה, אלא להחלצות מחיות טרף לכן על הבטן לשנות את כיוון התגובה שלה ולהירגע. שנית, עליך לבצע את תרגיל ה "נשימות מרגיעות" כך שבכל שאיפת אויר תכווני את האויר לכיוון הקיבה ובדמיונך תחושי כיצד את מרגיעה אותה בעזרת אויר טרי ורענן. בעת נשיפת האויר החוצה, תדמייני שאת מוציאה את כל המתח ומרגיעה את הקיבה. אני מציע, שבכל פעם שאת חשה בבחילות וברצון להקיא, תעריכי את עוצמת התחושות בין 1 ל-6 , כאשר 6 מציין את המתח הכי חזק שאי פעם חשת ו- 1 מציין רוגע. המטרה שלך היא להוריד את רמת המתח סיפרה אחת בלבד. כאשר את מצליחה בכך את על דרך המלך להמשיך ולהרגיע את התחושות. אני מקוה שתקחי את המלצותי איתך לטיול וזה יתרום לך. כל טוב, ד"ר אליצור

נושא: חרדה מתורשה של מניה דפרסיה
שאלה: שלום ד״ר אליצור, אני מאוד שמחה שיש לי את ההזדמנות להתייעץ איתך. התחתנתי עם אדם מאוד כריזמטי ומוצלח ורק לאחר שהתחתנו הבנתי שאביו חולה במחלת המניה דפרסיה. אביו עבר חיים לא קלים כמו נידוי חברתי ומשפחתי, ואם שסבלה מדיכאון. לבעלי יש אמא ב״ה בריאה ומקסימה ושבעה אחים די מצליחים וב״ה בריאים, כולם בשנות ה-20+. אני ב״ה בריאה ויציבה ומשפחתי כולם בריאים. הידיעה שאביו של בעלי נושא את המחלה לא נותנת לי רגיעה ומנוחה, אני מוצאת את עצמי חסרת מנוחה ועם פחד ענק שאולי זה תורשתי. יש לי שני ילדים קטנים ומתוקים בבית ואני כולי פחד שהמחלה עלולה לעבור אליהם. יש לציין שיש לי נישואין מקסימים. בעלי חזק נפשית הרבה יותר ממני והוא בעל תומך ואוהב. בכל אופן יש בי פחד שלא עוזב אותי לגבי התורשה של המחלה, פחד עצום!!! בפרט לאחר שקראתי כתבות על תורשת המחלה. אשמח אם תוכל להעמיד דברים על דיוקם ולעזור לי בעניין. תודה רבה, רבקה
תשובה: לרבקה שלום רב. אני עונה לך במעט חוש הומור, אך אני מאד רציני בגישתי. לפי הדת היהודית אסור להיות מאושר באופן מוחלט, כיוון שצריך להתאבל על חורבן בית המקדש .אנשים מאד דתיים, כאשר הם מסיידים וצובעים את הדירה, הם משאירים בתיקרה מטר מרובע לא צבוע, זכר לחורבן בית המקדש. אולי גם את מצאת דבר מה לדאוג, מפני שכל שאר הדברים הם מצויינים ואולי את מפחדת מעין הרע.
אם חשוב לך לדאוג, אני חושב שהנושא שמצאת לדאוג הינו מאד חיובי עבורך, כיוון שעדיף לדאוג על דברים שההסתברות שיקרו שואפת לאפס מאשר על דברים שההסתברות שיקרו גבוהה . לפי התאור שלך, בעלך וגם ששת אחיו בריאים, כיוון שהם קיבלו את הגנים של האמא הבריאה שלהם ולכן יש לילדיך יותר סיכוי להחליק על בננה במדרכה, מאשר הסיכוי שהמחלה תעבור אליהם בתורשה. הסיבה היא, שהם קיבלו את הגנים של הסבתא הבריאה, של בעלך הבריא וגם את הגנים הבריאים שלך.
אני ממליץ, שאם מאד חשוב לך לדאוג, עדיף שתמשיכי לדאוג לנושא, שסיכוייו להתגשם נמוכים מאד מאד, כמו תורשה של מניה דפרסיה , מאשר לדאוג על החלקה על בננות שהסיכוי שזה יקרה יותר גבוה. מצד שני, אם את רוצה להפסיק לדאוג וליהנות ממה שאלוהים נתן לך, אני ממליץ שבכל פעם שמחשבה שלילית מתעוררת, נישמי שלוש "נשימות מרגיעות", כפי שמתואר באתר ותרפי את גופך. הנשימות מגבירות את החמצן במוח ובכך גורמת לקורטקס, שהוא החלק ההגיוני שבמוח, להתגבר על החרדות, שהן פעילות בחלק הפרימיטיבי של המוח, שהוא משותף לכל היונקים בעולם. אני גם ממליץ, שבמהלך היום, בעת שהנושא מטריד אותך, תקשיבי באתר להקלטת הרפיה קצרה ובלילות תירדמי תוך האזנה להקלטות ההרפיה הארוכות. אפשרות נוספת היא, להחליט לדאוג רק יומיים בשבוע, בימים שתבחרי. אם דאגות יטרידו אותך ביום שקבעת למנוחה את יכולה לרשום בקצרה במשפט או שניים מה מטריד אותך ולקרא בעיון את מה שרשמת ביום המיועד לדאגות. בדרך זו את לומדת מצד אחד לשלוט על המחשבות הטורדניות ומצד שני את לא בולמת בצורה תקיפה את הדאגות שלך. כל טוב, ד"ר אליצור

נושא: פחדים מהעתיד וכעס על כשלונות העבר
שאלה: היי ד"ר ברוך אליצור היקר, מועדים לשמחה. אני הרווקה בת ה-28 שהתכתבנו בעבר. לאחרונה הייתה לי תקופה נפלאה והייתה התקדמות בהתמודדות שלי עם פחדים. רציתי לשאול אותך מספר שאלות:
1. העליות והירידות ברמת הפחדים, האם זה משהו טבעי?
2. איך מנצחים את הפחד? לאחרונה יש לי מחשבות מלחיצות, פחדים, בצורה אינטנסיבית. זה השלב שאני עוברת כעת בערך. זה רק מתקופת ליל הסדר. היה לי קצת קושי לנסוע ברכבת לאחותי, ולהיות עם כולם, כי בבית של אחותי בפעם האחרונה שהיינו שם, התחיל כל המצב הזה. ועוד משהו, סתם למשל, התחלתי קשר עם בחור ועצם המחשבה אם לספר או לא כבר מלחיצה ומפחידה וגם ראינו סרט מדע בדיוני דיי מפחיד, ופשוט היה לי מאד קשה להיות איתו באותם רגעים. וזה כ"כ מצער. אני כ"כ רוצה להתקדם ולהיות בזוגיות, אבל אני מפחדת ממה שעובר עלי ואיך בכלל אספר לו. רק שתבין, כולה מדובר בפגישה שלישית. אני פשוט ישרה וחוששת. אני מבינה שכל המצב הזה מתבטא בריכוז יתר בעצמי, מחשבות וכו'. איך מפסיקים עם זה? כי זה כמו לופ. ואז הפחד מזין את עצמו. אני קמה בבוקר, וחושבת מה היה אתמול. במקום לקוות שהיום יהיה טוב יותר, אני נזכרת בכשלון ליל אמש וזה קשה. וגם כל הפלאשבקים והפחד מעצם מה שעובר עלי דיי מפחיד.
3. אשמח ממש אם תיתן טיפים ואיך ניתן ליצור התקדמויות מבורכות. האם אפשר לצאת מזה? עמליה
תשובה: שלום רב לך עמליה. אני מאד שמח על כך שהתקדמת כל כך יפה. לצערי עד לגיל 99 כל אדם חווה מפעם לפעם פחדים או מחשבות טורדניות וזה נורמלי לחלוטין. אנו לא מושלמים ולא מוצאים בן זוג מושלם. המטרה היא למצא בן זוג שאפשר לתמוך בו ולהיתמך על ידו. כיוון שנפגשת עם הבחור רק שלוש פעמים הקשר רק בתחילתו ולכן חשוב שתראי לו את הצדדים החיוביים והחזקים שלך ותבדקי את הצדדים החיוביים והחזקים שיש בו. בשלב מאוחר יותר ביחסים, שתפי אותו גם באחד מהחששות הקטנים שלך ותראי את תגובותיו. תעודדי גם אותו לחשוף את החששות שלו, הכיוון הוא, תמיכה הדדית. אם הוא יברח אז זה מזל שלך, כיוון שהוא לא גבר שמוכן לתמוך ואולי הוא מחפש אשה מושלמת שתתמוך בו. הרעיון העיקרי הוא שעליך להשלים עם העובדה שלעיתים הפחדים יחזרו ויש לזה יתרון, כיוון שבכל יום שפחדים חוזרים זה אתגר עבורך ללמוד איך להתמודד עם הפחדים ובכך להתחזק. כאשר תהיי אמא תצטרכי לעשות אותו דבר עם הילדים הקטנים שלך שיפחדו מגנבים, ממכשפות או מילדים אחרים. את כותבת שהיה לך קושי לנסוע ברכבת לסדר בגלל הזכרון שהפחדים התחילו שם, אבל כן נסעת ולא ויתרת לפחד ולא נסוגת. סימן שיש לך את הכוחות לא לותר לפחדים ולדאגות. הרבה פעמים אנו מדברים לעצמינו. מי מדבר למי בתוכינו? ניתן להשוות את הפחד לילדה קטנה המצויה בתוך ליבך והיא פועלת רק על בסיס הרגשות של ילדה קטנה חסרת נסיון. החלק הבוגר והמנוסה שבך יכול לדבר לילדה הקטנה כמו אמא טובה שמדברת לבת שלה שמפחדת מדברים לא מסוכנים ממש. כמו כן מחשבות על כשלונות של אתמול הן מאד חיוביות. במקום לכעוס על הכשלון תחשבי אם זה יקרה מחר איך אתמודד טוב יותר. אם הרעיון ניראה לך, עדיף לעשות זאת בכתיבה. תחילה כתבי בשם הילדה הקטנה המפחדת ממשהו שעלול לקרות בעתיד או שהיא נזכרת בכישלון מאתמול. מתחת לזה תעני לה ותרגיעי אותה בשם האם הבוגרת. אני מאחל לך הצלחה ברכישת נסיון חיים בעקבות התמודדות חיובית עם כשלונות מהעבר ועם פחדים מהעתיד, ד"ר אליצור
תגובה לתשובה: אתה ממש נחמד וחיובי, אבל עצם התיוג של ההתמודדות שלי וכל זה שזה התרגש עלי- עם זה קשה לי! זה קצת כמו סיוט, או חלום רע. ויש לך אולי עצה יותר פרקטית, מה עושים כשאתה בסיטואציה מלחיצה? ורק חושב לופ של מחשבות? במקרה כזה פחות יזדמן לי לכתוב…. עמליה
תשובה לתגובה: אני מציע שתקראי בעיון את שיטות ההרפיה שאני מתאר באתר: "נשימות מרגיעות" ו"כיווץ והרפיית אברים." את יכולה לבצע אותם גם בנוכחות אנשים מבלי שהם ירגישו. את צריכה להתחיל להתאמן מול הראי בעת שאת רגועה ולעשות זאת מספר פעמים ביום. כתוצאה מכך בעת מתח תוכלי לבצע זאת בקלות וזה ירגיע אותך ואם יש צורך תחזרי שוב על השיטה. אני מקוה שהשבוע תרגישי במתח ובמקום להתאכזב מעצמך תאמרי לעצמך איזה מזל יש לי, עכשיו אני יכולה להתאמן בשיטות האלו. באיחולי הצלחה, ד"ר אליצור

נושא: מחשבות מפחידות על העתיד
שאלה: שלום לך ד"ר ברוך אליצור, ראשית אני רוצה להודות לך מאוד על האתר הנפלא שלך ועל ההרפיות שמאוד מסייעות לי. אני בת 30 אמא לשתי בנות מקסימות! ילדה בת שנתיים ותינוקת בת חודש וחצי… אני סובלת מחרדות שמלוות אותי בעיקר בשעות הערב כשאני במחשבות עם עצמי. אני נמצאת כרגע בתקופה מאושרת בחיי, אך לצערי, מרוב פחד שהדברים ישתבשו, כי "לא יכול להיות כל כך מושלם," אני מוטרדת ממחשבות טורדניות. אני מפחדת שיקרה משהו רע לילדיי, לי או לבני משפחתי. אני לא מסוגלת להכיל חדשות בטלויזיה ולשמוע על מקרים קשים של זוועות. לפני כשנתיים וחצי חוויתי התקף חרדה ראשון, וכמו שתיארת את זה באתר שלך, באופן המדויק ביותר, אני חשה "פחד מהפחד" שמא הדבר יחזור על עצמו. אני רוצה ללמוד איך להפסיק את מעגל הקסמים השלילי. חשוב לי לציין שאני מתפקדת באופן מלא. לפני חופשת הלידה עבדתי כמורה. אני נשואה ומנהלת חיים נורמלים ותקינים. אני מצליחה להרדם בלילות, אך כמו שכתבתי, המחשבות הללו מציפות אותי וגורמות לי לתופעוות של רעד ושלשולים. חשוב לי מאוד לטפל בעניין אחת ולתמיד…! ראיתי שיש מספר ספרים מומלצים . איזה ספרים אתה ממליץ? האם אני אצליח להתגבר מקריאתם או שלדעתך יש צורך בשיחות עם פסיכולוג? המון תודה לך מראש על זמנך והאכפתיות שבך. לינה
תשובה: ללינה שלום רב. אני שמח שהאתר תורם לך. לצערי, אלוהים או הטבע בראו את העולם בצורה כזו, שאין שום דרך למנוע בעיות ולצערנו גם אסונות. מצד שני, הם הקנו לנו שיטות התמודדות גם כלפי החוויות הגרועות ביותר כמו מלחמות, שטפונות, שריפות ומוות של בני משפחה. המוח שלנו הוא כמו מחשב מסובך, עם הרבה תוכנות שרבים לא יודעים להפעיל אותן. אני התרשמתי ממכתבך, שיש לך את הפוטנציאל (תוכנה) איך להתמודד עם הפחדים בעתיד וגם להכין את תלמידייך ואת ילדיך להתמודד עם אסונות שונים, כאשר תצליחי להפעיל אותה תוכלי לשלוט על החרדות. אחת מהתוכנות במח היא, שבכול פעם שמחשבה שלילית צצה בראש, עלינו לקחת שלוש נשימות עמוקות המזרימות חמצן למח ובכך עוזרות לשלוט על הרגשות. בעת הנשימות, עליך להגיד בדממה "אם חס וחלילה יקרה אסון, אני אתמודד וכן אני לא צריכה לסבול בהווה על דבר שלא התרחש עדיין ואולי אף פעם לא יתרחש. אם חס וחלילה האסון יתרחש ויהיה לי קשה להתמודד, אפנה לטיפול פסיכולוגי שיעזור לי להתמודד בהצלחה ולחזק אותי". במקביל, אני מאד ממליץ שתמשיכי להאזין להקלטות ההרפיה שבאתר ותקראי את פרקי האתר השונים המתארים שיטות טיפול שונות בפחדים ובחרדות. אני מאחל לך הצלחה לתמודד עם החרדות. ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובה: ד"ר ברוך אליצור היקר! אין מילים בפי להודות לך על עזרתך כמו גם על תגובתך המהירה והמפורטת. למילים שלך יש עוצמה והשפעה רבה! הדפסתי את הדף ואני משננת את אשר כתבת. אני כבר חשה שיפור הודות לך. שוב המון תודות ויישר כוח על פועלך. לינה
תשובה: ללינה שלום רב. קחי את הקרדיט לעצמך. אני העליתי רעיון, אך את, עם הכישרון הפנימי שלך, ידעת איך ליישם זאת בצורה שעזרת לעצמך. כך תעשי גם בעתיד, בעת שתיתקלי בבעיות רב גווניות. אם לא יעלה בראשך רעיון איך להתמודד עם הנושא שמעסיק אותך, תעצמי את עינייך ותדמייני שאת משוחחת איתי וכיוון שאת מודעת לגישתי את תוכלי לדמיין איך אני מייעץ לך להתמודד. גם כאשר אהיה בשמיים תוכלי להמשיך להתייעץ איתי ולשמוע בראשך את תשובותי. בדמיונך, תיראי את עצמך מיישמת את הכיוון שהמלצתי עליו וכמו בסרט שיש בו סיומת חיובית, תיראי את עצמך בשליטה חיובית מלאה. את יכולה לעשות זאת בכל עת שתחושי בצורך לכך. כתבי לי איך הדרך הזו עובדת עבורך. כתבי לי בבקשה, אם אין לך התנגדות שאני אצרף לאתר, לפרק "שאלות ותשובות" את חליפת הדוא"ל בינינו. כמובן שאשנה פרטים המזהים אותך. כל טוב ד"ר אליצור
תגובה לתשובתי: ד"ר ברוך אליצור היקר! שוב המון תודות לך. אתה מחזק אותי מאוד. כמובן שתוכל להוסיף את התכתובת שלנו. זה רק יכול לעזור לאחרים. אני מורה לחינוך מיוחד. רציתי לספר לך שבזמן שלימדתי הקדשתי זמן להאזנה עם התלמידים להרפיות האתר. התלמידים שלי ממש חיכו לזה. חלק אף סיפרו שכאשר הם נתקלים במצבי לחץ או קושי הם מאזינים להקלטות מביתם. חשבתי לקחת קורס מדיטציה להגביר את השליטה העצמית על המחשבות הטורדניות. מה דעתך? המחשבה של ללכת לפסיכולוג, במידה ולא אצליח להתמודד לבד, מאיימת עליי במידה מסוימת. תודה ויום טוב, לינה
תשובה: ללינה שלום רב. אני שמח שגם תלמידיך נהנים מההקלטות ההרפיה שבאתר. אם השיטות שאני מתאר באתר להתמודד עם חרדות אינן מספיק חזקות לעזור לך להתגבר עליהן אל תששי לפנות ליעוץ לפסיכולוג. הכלל שלי הוא, שהולכים למטפל לשתי פגישות ראשונות במטרה לבדוק את הכימיה ביניכם. אם את לא מרגישה כימיה טובה מחליפים מטפל. חוסר כימיה עם המטפל זה לא אשמת הטיפול, אלא הבדלים אישיותיים בין מטפלים וצריך למצוא את האדם המתאים לך. כל טוב ובהצלחה ד"ר ברוך אליצור

נושא: ממה נגרמים פלאשבקים כואבים מהעבר?
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. יש לי שאלה אליך, ממה נגרמים פלאשבקים כואבים מהעבר? כאילו למה זה קורה?
תשובה: פלאשבקים מהעבר הם מאד חיוביים. ניתן להשוותם לתוכנת מחשב, שהטבע הכניס למוח במטרה לעזור לאדם הקדמון לשרוד בתנאי חייו המסוכנים. כאשר תמונה מפחידה מהעבר עולה במחשבה או בדמיון, מטרתה לעזור לאדם לתכנן התמודדות טובה יותר בעתיד בהשוואה להתמודדות המקורית מהעבר. יכולת הדמיון, בעזרתו ניתן לשחזר חוויות מהעבר ולדמיין את העתיד, הוא אחד מהיתרונות הגדולים של האדם על שאר החיות. בעזרת יכולת הדמיון, אנו משחזרים חוויות בהן לא תפקדנו במיטבנו ולאחר מכן, אנו יכולים לדמיין את עצמינו פועלים בעתיד בצורה טובה יותר. אנו גם יכולים לדמיין חוויות חיוביות מהעבר ולאחר מכן, לדמיין את עצמינו חוזרים על אותה התנהגות בעתיד.
הצעתי היא, בכל פעם שתחושי בפלאשבק, תודי לאלוהים או לטבע שבראו במח תוכנת מחשב כה טובה וכל זה, במקום לכעוס על עצמך ולפחד מהתמונה השלילית. אני מאחל לך הרבה פלאשבקים גם חיוביים וגם שליליים, כיוון שזו דרך נפלאה להתפתח. כל טוב, ד"ר אליצור

נושא: התיחסות לזכרונות כואבים מהעבר
שאלה: ד"ר אליצור, אני מוטרדת כל היום מזכרונות כואבים. סבלתי בבית הספר מילדים, גם בצבא לא נהניתי וזה מטריד אותי. מה עושים?
תשובה: אני מציע שתדמייני שאת נוהגת במכונית שיש בה רק שני חלונות: קידמי ואחורי. כאשר את מסתכלת בחלון האחורי את רואה את כל המכשולים שעברת כמו חורים בכביש, סלעים או מסמרים. כאשר את מסתכלת קדימה, את עלולה לראות מכשולים נוספים, שחלקם דומים לאלו שראית בחלון האחורי. יש לך שתי אפשרויות:
– להמשיך להצטער ולסבול בעקבות המכשולים שעברת.

– לנצל אותם במטרה לרכוש נסיון כנהגת ולהתמודד טוב יותר עם המכשולים שבעתיד.
בדרך שלך את סובלת פעמיים. פעם אחת מהחוויה שקרתה בעבר ופעם שניה כאשר את נזכרת בהם או חושבת עליהם מבלי להיזכר בפרטים. אני מאמין שההחלטה בידיך. בעזרת תרגול, אולי בכתיבה, את תלמדי לשלוט בזכרונות הכואבים ולנצלם להתפתחותך הרגשית. זכרי שמחשבות וזכרונות אלו הם שלך ולא של אף אדם אחר ולכן את יכולה לשלוט בהן, אך צריך להתאמן ולהשלים עם העובדה שלא תמיד מצליחים להתגבר על הזכרון הכואב. את כמו נהגת מתחילה שעושה שגיאות בנהיגה, אך לומדת מהשגיאות ונהיגתך משתפרת, למרות שמפעם לפעם חוזרים על טעויות. כל טוב ובהצלחה, ד"ר אליצור

נושא: גמילה מקלונקס – תרופת הרגעה ממכרת
שאלה: אני בתהליך של גמילה מקלונקס בצורה הדרגתית. כל שבוע אני מוריד מעט את המינון ואני משתמש בהקלטות ההרפיה שלך שעוזרות לי מאד התיעצתי עם הפסיכיאטרית שלי והיא המליצה שאפסיק לחלוטין את השימוש בתרופות הממכרות. אני ממשיך להפחית במינון אך שואל אם יש לך משהו לכתוב לי שירגיע אותי בקשר למה שיהיה כשאני כבר לא אקח קלונקס? כי אני מאוד חושש ואני מפחד שההרפיות כבר לא יעזרו לי מחכה לתשובה בקוצר רוח. תודה יצחק
תשובה: אני שמח, יצחק, שאתה שואל אותי. כיוון שהתחלת לתרגל את ההרפיות בעת שהיית יחסית רגוע. בעזרת הקלונקס, המח התרגל להרפיות ולהירגע. לכן, כאשר תמשיך לתרגל הרפיות, ואפילו תאזין להקלטות הקצרות מספר ניכר של פעמים ביום בכל פעם שרמת המתח עולה, וגם תבצע מספר נשימות מרגיעות, בעת שאתה מחוץ לבית, זה ירגיע אותך. אני ממליץ שתקח זאת כאתגר חיובי – כלומר, בכל פעם שרמת המתח עולה תגיד לעצמך: "יופי, אני שמח שרמת המתח עלתה, זה מאפשר לי להתאמן במטרה להוריד אותה." דבר נוסף, בעת שרמת המתח עולה, תן לה מספר בין 0 ל- 6 . כאשר 6 זו הרמה הכי חזקה שאי פעם חשת בחיים. כאשר המתח עולה המטרה היא להורידו מספר אחד בלבד. כאשר זה יקרה, זה יאפשר לרמת המתח להמשיך ולרדת לבד כי אתה כבר בשליטה. כל טוב ובהצלחה. ד"ר אליצור

נושא: רגישות לפגיעה חברתית
שאלה: איך זה שכל פעם שמישהו מרים את האף, או מתנשא ויורד עליי אני לא מצליחה להחזיר. אני פשוט עומדת ושותקת וזה מרגיז אותו ומבפנים אני מרגישה כאילו אני נשברת! זה כאילו שהמילים נעתקות וזה קורה לי הרבה ואני שונאת את עצמי בשעות אלו. למה לעזאזל אני לא מצליחה להחזיר לאנשים? אודה לך אם תדריך אותי מה עושים.
תשובה: לא ברור לי מדוע את כועסת על עצמך וחשה נשברת. אני מציע שכאשר את נפגעת ממישהו, בעת שאת חוזרת הביתה תעמדי מול הראי בחדרך ותחזירי לאדם בשתי צורות: פעם ראשונה בצורה תוקפנית מאד אפילו בקללות.
פעם שניה בצורה תקיפה. תתיחסי לפוגע כבחורה תקיפה, אך מנומסת שיודעת להגן על כבודה.
כתבי לי בבקשה מה אמרו לך שפגע בך וכתבי לי כמה משפטים בצורה תוקפנית וכמה משפטים בצורה תקיפה. המסקנה, עליך לחגוג ולשמוח בכל פעם שמישהו פוגע בך, כיוון שזה נותן לך הזדמנות נוספת להתפתח וללמוד להיות תקיפה. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור

נושא: התמודדות עם חרקים
שאלה: שלום ד"ר אליצור. קראתי את המאמר שלך באתר על הבחורה שיש לה פחד מחרקים. אני בת 27 ותמיד פחדתי מחרקים (בילדותי אמא שלי גם מאוד פחדה….) ועם השנים הפחד הלך וגבר. הפחד הזה משתלט עליי ומעסיק אותי ביום יום. לאחרונה עברתי לגור בכפר עם בן זוגי (הוא גר שם….אם זה היה תלוי בי מן הסתם לא הייתי בוחרת לגור שם). אני נתקלת באיזשהו חרק כמעט כל יום ואני נעשית יותר ויותר חרדה. לפני כשעה קרה לי אירוע נוסף ולכן חיפשתי עזרה באינטרנט ואתה הראשון שהופיע. אני כותבת בעודי בוכה, למעשה אני כבר שעה בוכה ואני פשוט זקוקה לעזרה….. אני יודעת שהפחד הוא חסר כל יסוד אבל הוא טבוע עמוק בתוכי… מקווה שתוכל לעזור לי איכשהו תודה רבה, גליה
תשובה: אשתדל לעזור לך גליה, כמיטב יכולתי. פחד מחרקים מצביע על תחושה של חוסר אונים להתמודד כנגד דבר, שבתת ההכרה נתפש כחיית טרף מסוכנת, למרות שההגיון אומר שאנו יותר גדולים ויותר חזקים מהטורף הזה שהוא חרק קטן. יתכן מאד שירשת או למדת מאימך זהירות יתר מפני "טורפים" ואפילו הקטנים ביותר. הדרך להתמודד דומה למה שתיארתי באתר. כלומר, למצא שיטות לנצח את החרק הקטן. תתחילי להתאמן בזריקת ספר טלפונים כבד על חתיכת נייר קטנה שתשימי על הריצפה ותדמייני שזה חרק. עמדי במרחק של כמטר וזירקי על החרק הדמיוני הרבה פעמים. שלב שני דברי בקול לחרק, מבלי שאף אחד ישמע. אמרי לו שאת גדולה יותר, חזקה יותר, אמיצה יותר ואת תשמידי אותו. אפילו תתגרי בו. תדמייני שאם הוא מסתלק, תזמיני אותו לבוא שנית במטרה להפחיד אותך, אך את תשמידי אותו. חיזרי על התרגיל הרבה פעמים. את יכולה למצוא תמונות של חרקים או לצייר חרק על נייר ולשים על הריצפה. את יכולה לכתוב שמות של חרקים על פתקים קטנים ולדמיין שזה החרק ולזרוק עליהם ספר טלפונים. את גם יכולה לקנות כלי נשק נגד חרקים – מחבט זבובים. ובשלב שני את עומדת קרוב יותר לנייר שהוא החרק הדמיוני ואת מכה אותו במחבט הרבה פעמים וצועקת עליו שאת לא מפחדת ממנו. כתבי לי אם יישמת את השיטה ואיך זה עובד. כל טוב ובהצלחה, ד"ר אליצור
תגובה לתשובה: קודם כל תודה על העניין והעזרה! אני מודה שכאשר כתבתי את המייל הראשון הייתי בסערת רגשות… אני רגועה יותר עכשיו… אולי כי לא היה לי ארוע חריג…. חח…. לעכבישים בכל מיני צבעים וגדלים איכשהו התרגלתי…. והשתמשתי במה שאמרת על זריקת הספר… כדי ממש להרוג חלק…. ויש אפילו עכביש קטן שאני "מגדלת" אני פשוט יודעת איפה הוא גר…חח… ואני בסדר עם זה…. אבל כן, החיפוש או ה"ציפייה " למפגש עם חרק כלשהו זו מעין מחשבה כמעט תמידית…. כמו חייל קרבי שגם כשהוא לא בקרב הוא דרוך כל הזמן… מקומות שהיו לי בהם "ארועים" משמעותיים חרוטים בי, למשל הווילון באמבטיה- שם היה לי מפגש היסטרי עם עכביש, אז כל פעם שאני באותה עמדה ובאותו מצב שהייתי אז כשפגשתי אותו עוברת בי המחשבה שאולי יש שם שוב חרק…ואני נזהרת ובודקת… או לפני 6 שנים היה לי מקרה שמתחת לקרש האסלה היה ג'וק… וראיתי אותו רק אחרי שהתיישבתי…והייתי לבד בבית…. תמיד כשאני בשירותים כלשהם אני חרדה שאולי יש ג'וק מתחתי… ולפעמים אני אפילו חייבת לבדוק לפני… אני מפחדת מאוד ממעופפים שמפתיעים… ומהמחשבה שיהיה עליי משהו… אני בטיפול פסיכולוגי…. כללי… לא כזה שמכוון בעיקר לנושא… אבל גם זה עלה שם… אני במצב רגוע יותר כמו שכתבתי…. כי לא קרה משהו משמעותי בתקופה האחרונה (ונקווה שכך יימשך….) תודה רבה על האכפתיות והעזרה! שיהיה סופ"ש נפלא! גליה
תשובה לתגובה: גליה, אני מאד שמח על התקדמותך ומאד נהניתי מההומור שלך. מכיוון שאת כותבת בהומור אני משוכנע שמצבך הרבה יותר טוב מבעבר. את כותבת שמצבך דומה לחייל קרבי הדרוך כל הזמן. ההשוואה מצאה חן בעיני וברצוני להמשיך בדוגמה. את כבר חיילת מיומנת בעלת נסיון רב. בכל היתקלות עם אויב ששמו חרק, עליך לבחור בין שני כיוונים: להיחלש ולזכור זאת כחוויה שלילית, או לגדול רגשית ולרכוש ניסיון מקצועי של חייל בשרות קבע. לצערי, עד גיל 99 תיתקלי בחרקים שונים וגם ילדייך יתקלו בחרקים ותצטרכי ללמד אותם להתמודד. אם תחליטי להמשיך בכיוון השני, עליך לשמוח בכל פגישה מחודשת עם חרק ולראות זאת כאתגר. אני ממליץ שתעשי לך יומן ותרשמי כל פגישה חדשה: תאריך, מקום מדוייק, תגובתך הרגשית ופעולתך להשמדתו . אני מאד ממליץ שתשתפי את המטפל שלך בהתכתבות בינינו. כל טוב ובהצלחה, ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובה: לד"ר ברוך קודם כל חג שמח ושנה טובה! אני מצטערת שרק עכשיו אני חוזרת אלייך…. פשוט לא היה לי מה לומר…. או כוח לנושא… אני כן משתמשת ב"מושג" שדיברנו עליו, ומתייחסת לעצמי כחיילת מיומנת. וכשאני במצוקה – בראש – לדוגמה הולכת לטיול עם הכלב במושב בערב וחוששת שמשהו יעוף עליי אני מנסה להרגיע את עצמי ולומר לעצמי שמקסימום אני אצרח ואקפוץ כמו מטורפת… לא משהו חדש….. אני אומרת לעצמי שאני חיילת אמיצה…חח… והרבה פעמים מכינה את עצמי לקראת מפגש… (מה שבטח מזמין לי מהיקום מפגשים נוספים)
אתמול נכנסתי לאמבטיה וכשקלטתי שבקיפליי מגבת הרגליים מסתתרת לה עכבישה ענקית!!! הגוף שלה בגודל ציפורן של בוהן, כל רגל באורך 2 ס"מ- תודה שזה דיי גדול…נו אני בחרתי לגור במושב. ברחתי החוצה והתקשרתי לחבר שלי… לקח לו כמה דקות להגיע…ופתאום אמרתי לעצמי "מה כבר היא תעשה לי? הרי עכבישים יכולים להישאר באותה תנוחה שעות" ממממ…… אולי אני רק אציץ עליה. חשבתי….. אז הצצתי וברחתי. ואז הצצתי שוב יותר זמן…. ואז חשבתי "אולי אני רק אקח את מברשת השיניים….היא לא תרגיש שאני שם." אז נכנסתי, לקחתי בזהירות את מברשת השיניים….אפילו את המשחה ויצאתי…. מרחתי משחה על המברשת… וצחצחתי שיניים במטבח…..ואז החזרתי הכל לאמבטיה בשקט בשקט כי לא רציתי להפריע לה…. היא לא זזה לרגע. התחלתי לנסות לשכנע את עצמי לסגור עליה עם כוס שקופה… דימיינתי איך היא מטפסת על הכוס בעודה כלואה ואני מזיזה את הכוס מהמגבת לאט לאט ומניחה איזה ספר או נייר מתחת לכוס ואז פשוט מוציאה אותה החוצה אל הדשא… ואז החבר שלי הגיע…. וחיסל אותה…. זה סיפור הגבורה שלי לבינתיים….. חח…. מקווה שעבר עלייך חג מקסים ומאחלת לך שנה נפלאה! גליה

נושא: חרדת קהל
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. היום היה לי גרוע..היתה לי בגרות…ואני ידעתי את התשובות.. המגן שלי 90 אבל בעל פה כל כך קשה לי, בגלל שקשה לי לבטא רגשות בקול.. כשהבוחן שאל אותי שאלות… כאילו הוא דיבר בשפה אחרת.. המוח שלי לא הצליח לתפוס שום מילה… לא הצליח לחשוב על שום תשובה… והרגשתי מושפלת, ובכיתי וזה.. שנאתי את זה… כי אני לא מצליחה לענות תשובות בעל פה רק בכתב.. אמא שלי אמרה שזה נובע מחוסר ביטחון.. לא יודעת כבר אבל הכל עצוב וזה.. וגם הסמקתי כמו לא יודעת מה … מה אתה מיעץ לעשות. בתודה
תשובה: ישנה תופעה הניקראת חרדת קהל והיא מאד מאד נפוצה, לדוגמה: תלמידים שלא מסוגלים להרים אצבע ולדבר בקול לפני הכתה, אנשים החוששים להכנס לאולם מלא אנשים שמא יסתכלו עליהם. בטיפול פסיכולוגי ניתן להתגבר ולצמצם את רמת חרדת הקהל. אם היית מתיעצת איתי לפני המבחן הייתי מדריך אותך מה לעשות. לגבי העתיד, כאשר את צריכה לדבר לפני אנשים או שאת מצפה למבחן נוסף בעל פה, עליך להתאמן הרבה פעמים בשיטת המתוארת באתר בשם "הנשימות המרגיעות" ועליך לעשות זאת בעת שרמת החרדה עולה. לפני מפגש שאת מצפה שיעורר בך חרדה, עליך לדבר מול הראי כאילו את מדברת לאדם הזה ולעשות נשימות מרגיעות בין משפט למשפט . עליך לבצע זאת בצורה עדינה מבלי שהאדם השני יראה שאת נושמת אחרת מהרגיל. נשימות בשיטה זו מזרימות חמצן למוח ומורידות את רמת הורמוני החרום. הבעיה היא שאת מתיחסת, באופן תת הכרתי, לאדם ממולך כאילו הוא חיה טורפת וכתוצאה מכך, את נאלמת דום, במטרה להסוות את עצמך ביער. תת ההכרה שואף שלא יראו ולא ישמעו אותך. זו תגובה שעזרה לאדם הקדמון אך מפריעה מאד לאדם המודרני. ניתן להתיחס לנושא כמו תוכנה ישנה שבעבר היתה מצויינת וכיום היא מפריעה. כאשר היא עולה בטעות על מסך המחשב, צריך ללמוד ללחוץ על "כפתור במוח" ולהסיר את התוכנה המיושנת מהמוח. שם הכפתור "הנשימות המרגיעות". אני מציע שתתחילי להתאמן בכך. הדבר הכי גרוע שאת יכולה לעשות זה לכעוס על עצמך ולהגיש מסכנה ולבכות. אולי תכעסי על אלוהים או על הטבע שבראו תופעה זו שתרמה כה רבות להשרדותו של האדם הקדמון. אני מאחל לך להשתפר בהדרגה במפגשים כאלו בעתיד. ד"ר ברוך אליצור

נושא: שינוי נטיות מיניות בהיפנוזה
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. אני הומוסקסואל שמאז ומתמיד שאף להימשך לנשים. אני מוצא את עצמי מתאהב לא פעם באישה, אך לא נמשך אליה. שוחחתי השבוע בטלפון עם שני מטפלים ושניהם אמרו לי שניתן באמצעות היפנוזה לשנות נטייה מינית. אם להגיד את האמת, גם אני חושב ככה, בעיקר לאור העובדה שהחינוך שלי לא התבצע ע"י דמות גברית. אז לפני שאני מתחיל להיכנס להוצאות טיפוליות, רציתי לשאול אותך, האם לדעתך האישית (ומניסיונך הרב) ניתן לשנות נטייה מינית של אדם, כמובן בהנחה שהוא מעוניין לשנות אותה. תודה
תשובה: כל טיפול פסיכולוגי יכול להצליח אם ישנם שני נתונים: האדם מודע שיש לו בעיה ויש לו מוטיבציה חזקה להתגבר על הבעיה. התרשמתי מההתכתבות בינינו, ששני הנתונים מצויים בך ולכן אני אופטימי לגבי הצלחת הטיפול. החשוב בטיפול זו הכימיה בינך לבין המטפל. אני ממליץ שבשלב ראשון של הטיפון תתמקד בעבר ותחפש את הסיבות שגרמו לך לדחיה מקשר עם נשים. בשלב שני, בעזרת היפנוזה ובעיקר בשיטת הדמיון המודרך, המטפל ידריך אותך לדמיין שעברו שנים והטיפול הצליח בצורה יפה ואתה מדמיין את עצמך נשוי לאשה חיובית, אב לילדים מוצלחים והמשפחה מאושרת. אם אתה תצליח לדמיין זאת, אני מציע שבפגישה אחרת המטפל ידריך אותך לדמיין קיום יחסי מין מלאים עם אשתך, להנאת שניכם. חשוב מאד שהמטפל יתן לך הדרכה מינית איך לגרום לאשה להנות, כיוון שמבחינה גנטית, גברים נהנים כאשר האשה נהנית. חשוב גם שתרכוש ספר יסודי בהדרכה מינית ובדמיונך תבצע את התרגילים השונים שבספר. אשמח אם תשתף אותי בהתקדמותך בטיפול, שתף כמובן את המטפל בהצעותי. אני מאחל לך הצלחה. ד"ר אליצור

נושא: התמודדות עם נחירות של השותף בחדר השינה
שאלה: ד"ר אליצור, תודה רבה רבה לך על המידע העשיר שבאתר שלך, זה עזר לי מאוד. יש לי בקשה אחת אם אפשר, שותפה שלי נוחרת 24 שעות, גם ביום וגם בלילה ואני לא מצליחה לישון, עד כדי כך שלרוב אני נשארת ערה עד שעה ארבע לפנות בוקר! היא לא מוכנה ללכת לטיפול. אשמח אם תתן לי עצה איך להתגבר על זה. בבקשההההההההההההה ובתודה מראש.
תשובה: שלום רב לך. ישנו פתגם האומר: " אם אינך יכולה לשנות משהו – עליך לשנות את גישתך לנושא." עזרתי למספר אנשים שהיו במצב יותר גרוע משלך – הם היו נשואים לבן זוג שנחר חזק והם גרו בדירה בת חדר שינה אחד. הצעתי להם לנצל את הנחירות כגירוי המעורר גלי אלפא, שהם גלי הרפיה. בעיקבות זאת, הנחירות פסקו להטריד אותם והם נרדמו בהדרגה. ברצוני להציג בפניך מספר שיטות להפוך רעש המציק בלילה לרעש חיובי. חכמי המזרח הרחוק עושים מדיטציה, שזה גלי אלפא, בעזרת האזנה לצילילי הגונג בעוצמה גבוהה. ידיד שלי רכש דירה בתל אביב ליד כביש ראשי, שבו נסעו משאיות והרעש בחדר השינה היה חזק מאד. לקח לו זמן רב להתרגל לרעש ולישון מבלי להתעורר. הבעיה חזרה בצורה הפוכה. ביום הכיפורים הראשון בדירתו החדשה, הוא לא הצליח להרדם למשך כל הלילה, כיוון שלא נסעו משאיות והיה שקט מוחלט. אנשים בניו יורק ישנים בדירות הקרובות לרכבות המרעישות כל הלילה והם מסתגלים לרעש. ישנם הגרים ליד בניין של מכבי אש. במהלך כל הלילה יוצאת מכונית כיבוי בצפירה מאד חזקה במטרה לכבות שריפה. המסקנה היא,שרוב האנשים מתרגלים לרעש בלילות, אם הם משלימים שאין להם ברירה ואין באפשרותם להחליף דירה. ההחלטה בידיך: להחליט לסבול ולכעוס על הדיירת או להשלים עם הרעש וכתוצאה מכך הוא יפסיק להפריע לך. אם תחליטי להתיחס לרעש כאל צלילי הגונג, אני מציע שתספרי את הנחירות, כיוון שהספירה עוזרת להרדם. את יכולה לספור במחזוריות של 5 או 10 נחירות. זה יותר קל מאשר לספור עד שנרדמים. שיטה נוספת יישמתי עם מטופל שסבל מטיניטוס – זו בעיה נוירולוגית הגורמת לרעש חזק באוזן הפנימית. הרעש בדרך כלל לא מפריע במהלך היום, כיוון שהאדם מרוכז בנושאים אחרים, או שרעשים בסביבה מכסים על הרעש הפנימי. הבעיה מתעוררת בלילות כיוון שמסביב שקט ולכן הרעש מהאוזן הפנימית מאד מציק. הצעתי לאדם זה, לעצום עיניים ולהתרכז ברעש ולדמיין שמקורו לא באוזן הפנימית אלא בגורם חיצוני. לאחר זמן קצר הוא השיב שהרעש מזכיר לו רעש של מטוס. כיוון שהוא שיתף אותי שהוא אוהב לטוס למקומות שונים בעולם, הצעתי לו לדמיין, בעיניים עצומות, שהוא טס למקום נופש ודרך חלון המטוס הוא רואה נוף יפה. הוא תיאר טיסה מעל הים, מתחתיו אוניות שונות, ציפורים עפות מסביב למטוס וכדומה. בעקבות הפגישה הוא החל לדמיין כל לילה טיסה מעל נוף אחר ותוך כדי כך הבעיה פסקה להציק לו. אסיים את המלצותי בשיטה הפשוטה ביותר והיא, לרכוש פקקים מיוחדים האוטמים את האוזניים ובכך מפחיתים את עוצמת הרעש. אני מאחל לך הצלחה בהתמודדות. כל טוב, ד"ר אליצור

נושא: התמודדות עם הצקות
שאלה: אני סטודנטית לעבודה סוציאלית, שנה ב', עם הצטיינות. הבעייה היא, שאני לא מסתדרת עם הדיירות שתמיד אני נתקעת איתן. אני תמיד מנסה לעשות כמיטב יכולתי כדי לשמור על ידידות בינינו אבל זה לא עוזר. הדיירות תמיד מגלות את החולשה שלי שהיא "רעש", אני בן אדם ששונא רעש, במיוחד כאשר אני לומדת. כשהן רוצות להציק לי, הן מחברות רמקולים למחשב ומפעילים שירים בקול גבוה. הדבר הזה התיש אותי. עברתי שלוש פעמים דירות והאחראים כבר מכירים את הבעיות שלי. עכשיו שותפתי לדירה ידעה מכל העבר שלי והיא מנצלת את זה. היא כל הזמן מפריעה לי ולא מכבדת אותי. אני מודעת שחברה שלה רוצה לגור בחדר במקומי, לכן היא מסיתה אותה נגדי. אני שמעתי אותה בשבוע שעבר מדברת על כך. למרות שאני מקפידה כל הזמן לכבד אותה ולא להציק לה, עד כדי כך שאם משהו מפריע לי ממנה אני לא מדווחת לאחראי ושומרת את הכאב בלב. אני מפחדת נורא ללכת להתלונן לאחראים שמא יגידו שאני בעייתית, כיוון שיש לי היסטוריה עם בעיות כאלו. מצד שני, אני לא רוצה לעבור לדירה אחרת, כי הדירה הזו היא אותה דירה שגרתי בה בשנה שעברה ואני שילמתי קודם במטרה לשמור לי מקום באותה דירה. המטרה שלי היא לסיים השנה בהצטיינות ובשלום בלי מריבות ובלי זכרונות טראומטיים לכן אני פונה אליך כי אני יודעת שאתה תקוותי האחרונה. אני מודה לך מראש ד"ר ואני שמחה נורא שמצאתי את האתר שלך !!!
תשובה: שלום רב לך. לצערי, עד לגיל 95 את עלולה לפגוש עוד הרבה אנשים שינסו להציק לך וזה קורה לא רק לך אלא לרוב האנשים בעולם. זו תחרות המבוססות על היררכיה. אלו שמציקים, חשים חסרי ביטחון ובכך שהם מציקים לאחרים ומשפילים אותם, הם חשים שהם מוצלחים יותר. התופעה, שקבוצה אתנית אחת משפילה קבוצה אתנית שניה קיימת בכל חברה בעולם ובכל הגילאיים. כמו מכל בעיה בחיים, ישנן שתי דרכים להתמודדות: או להשבר ולהרגיש מושפל ומדוכא, או להפיק לקחים מההתמודדות ובכך להעשיר את נסיון החיים. כיוון שאת כותבת שעברת בעבר חוויות הדומות לחוויה הנוכחית, ניראה לי שעד היום, באופן תת הכרתי, בחרת בדרך הראשונה שהיא: תחושות שליליות במקום הפקת לקחים. אני ממליץ שתנסי לשחזר את היחסים עם כל האנשים שהציקו לך בעבר, מגן הילדים ועד היום. תשאלי את עצמך, אם אותה חוויה מהגן או מכיתה א' היתה קורית לך היום, איך היית מתמודדת בעזרת נסיון החיים שרכשת? האם היית מתמודדת עם הבעיה בצורה השונה מזו שהתמודדת בעבר? או אם מטופל שלך בעתיד, יספר לך על חוויה כזו, כיצד היית מיעצת לו להתמודד עם הבעיה, לאור נסיון החיים שרכשת? שיטה זו נקראת, "טיפול עצמי." אני מציע שתקחי מחברת עבה ובכל פעם תתמקדי על מקרה אחד מהעבר, בו חשת שהציקו לך. תכתבי תחילה מה היו ההצקות ולאחר מכן, כיצד היית מתמודדת בצורה טובה יותר, לאור הנסיון החיים שצברת וההשכלה שרכשת. אני מאחל לך הצלחה בטיפול העצמי. כל טוב, ד"ר אליצור

נושא: התמודדות עם הפחד מהפחד
שאלה: שלום דוקטור אליצור. אני תקווה שתמצא פנאי לעיין בשאלתי ולהקדיש תשומת לב לתשובה. ראשית, ברצוני להודות על לך על השירותים הנפלאים שמציע האתר שלך, בהם אני נעזר לעיתים קרובות. הבעייה שלי היא כזו. אני סטודנט בן 22, לפני כשנה, בעת ארוחת ערב משפחתית במסעדה חוויתי התקף חרדה ראשון, כמו רבים אחרים הגעתי מבוהל יחד עם המשפחה לחדר מיון ולאחר סדרת בדיקות שחררו אותי בהסבר שאני סובל מחרדה. ההתקפים חזרו על עצמם במשך כמה שבועות, בסיטואציות שונות כמו, במפגש עם חברים ובשיעור. הייתי כבר עמוק בתוך טיפול פסיכולוגי באותה תקופה, וסיבת החרדה נחשפה, כנראה כצורך מתמיד בשליטה. בסך הכל, במהלך השנה, החרדה הייתה קיימת, אך הצלחתי להתמודד איתה, לפעמים יותר ולפעמים פחות. התגברתי על כל התסמינים הפיזיים שכל כך הפחידו אותי בעבר, אך עדיין התסמינים הנפשיים מגבירים את החרדה. אני נמנע כמעט לחלוטין ממסעדות, מפאבים, מארוחות משפחתיות. כל זאת מתוך פחד לפגוש בחרדה. בלבול, רגישות לרעש, תחושת ניתוק מהמציאות, רגישות לאור – כל אלו מופיעים לעיתים קרובות במקומות שציינתי, אך כבר לא מופיעים התסמינים הפיזיים כמו מחנק, קוצר נשימה, דפיקות לב חזקות, הזעה שהופיעו בעבר. מה היא עצתך דוקטור? כיצד להתמודד? אני רוצה לפעול מתוך בחירה חופשית ולא מתוך פחד. תודה רבה.
תשובה: שלום רב. כאשר קראתי את המייל שלך, העלתי בדמיוני נער צעיר שלומד נהיגה. כמובן שבאופן טבעי הוא מפחד לאבד שליטה על המכונית. בהדרגה הוא לומד לשלוט על המכונית בעיקר כאשר אין חשש לגשם ובנהיגה בכבישים צדדיים ולא עמוסים בתנועה. כאשר באחד משעורי הנהיגה השמיים היו מעוננים הוא אומר למורה הנהיגה, שהוא מתפלל שלא ירד גשם ואם ירד גשם הוא רוצה להפסיק את השעור. המורה ענה לו, שהוא מתפלל לאלוהים שיוריד הרבה גשם, כיוון שהמטרה בשעורי הנהיגה זה ללמוד לשלוט על המכונית, גם בגשם וגם בכבישים עמוסים. דוגמה אחרת שעלתה במחשבתי היתה על ילד קטן שלומד ללכת ולעלות מדרגות והוא כמובן פוחד ליפול. מובן שבתהליך הלמידה יש ללכת ולטפס מדרגות, מספר רב של פעמים הילד נופל. לאחרונה הוא נימנע מלטפס על מדרגות ולעיתים הוא מעדיף לזחול במקום ללכת. למזלו, הטבע והוריו דוחפים אותו להסתכן ולהמשיך ולנסות להתגבר על הפחד מנפילה בעת הליכה או בעת טיפוס מדרגות. יש לי חדשות בשבילך: אתה הוא מורה הנהיגה או ההורה של הילד הקטן שבך. עליך להתפלל, שבכל פעם שתצא מהבית תחוש בתסמיני חרדה ובמקום לברוח הביתה תעשה תרגילי הרפיה המפורטים באתר, שמטרתם להפחית את רמת החרדה. אני ממליץ, שבכל פעם שאתה חש בתסמיני חרדה, אמור תודה לאלוהים וקבל זאת כאתגר לטפס מדרגה נוספת או לנהוג בגשם חזק. אני ממליץ שתפסיק לברוח מתסמיני החרדה, כיוון שהם תופעות טיבעיות, שכל אדם חש בהן מפעם לפעם, עד לגיל 99 . מטרתם להגן על האדם על ידי גיוס אנרגיה לשם "מלחמה או מנוסה." אני ממליץ שתקרא בעיון את כל פרקי האתר שלי ותלמד על הנושא וכן תתרגל שיטות הרפיה, במטרה להוריד את רמת הורמוני החרום. אני ממליץ שתשתף את הפסיכולוגית שלך בהצעותי. עליך להחליט אם אתה מוכן לקבל את תסמיני החרדה כאתגר לגדול ולהתפתח, או שאתה מעדיף להשאר ילד קטן, ללא רשיון נהיגה וללא יכולת לטפס מדרגות. כל טוב ובהצלחה. ד"ר אליצור

נושא: התמודדות עם רגשות אשם לאחר מות הורה
שאלה: אם אני משוחררת וממש כיף לי עם זה, למחרת אני חשה ברגשות אשם. אני מרגישה כאילו אסור לי להיות שמחה. לדוגמה: בעלי עובד מאוד קשה. הוא מתעורר ב 5 בבוקר וחוזר בשבע בערב מהעבודה. אם אני מתעוררת יחד איתו, אני חשה רגשי אשמה שהוא עובד ואני לא. כנראה שאני מונעת בעצמי, במודע או שלא במודע, מלהיות משוחררת ושמחה. אולי אני חשה שזה משהו רע שאני שמחה ועליזה בעוד אנשים אחרים עובדים קשה וסובלים. כיצד אני יוצאת מהלופ הזה? אול זה התחיל לאחר שאימי נפטרה? תודה
תשובה: שלום רב לך. פגשתי אנשים נוספים שחשו כמוך, לאחר שאחד מההורים שלהם נפטר. אני מציע שתקראי את הפרק באתר שלי בשם "התמודדות עם רגשות אשם" ותראי, שרגשות אשם הם דבר חיובי, כיוון שהם עשויים לגרום לנו לשנות את התנהגותנו. דבר נוסף, ישנו פתגם האומר: "כאשר נותנים, מקבלים" כלומר, עלינו להשקיע זמן בלתרום לאחרים. קיראי על כך בפרק "פסיכולוגיה חיובית." אנשים רבים חשים ברגשות אשם לאחר פטירת אחד מהוריהם, כיוון שהם חושבים שאולי הם לא התמסרו מספיק להורה שנפטר. מה שעוזר לאנשים אלו להתגבר על רגשות האשם הוא, עזרה לאנשים אחרים. חלקם סיפרו לי שהם החלו להקדיש זמן לתמוך בזקנים בשכונה שלהם. הם נוהגים להתקשר אליהם בטלפון, להכנס ולפטפט איתם כדי שלא יהיו לבד, כאשר הם קונים מזון לעצמם הם שואלים תחילה את הזקנים אם הם צריכים משהו מהחנות. יש המתנדבים לעזור לילדים צעירים או לחולים. נתקלתי בזוג הגרים הרחק מהנכדים שלהם והם חשו אשמה שהם לא עוזרים להם. הם החליטו לאמץ זוג צעיר, הורים לילדים קטנים הגרים בבניין שלהם, והציעו להם עזרה כמו להיות ביביסטר או בסופי שבוע לקחת את הילדים לכמה שעות, כך שההורים יוכלו להיות רגועים ולהנות לבדם. לפני מספר ימים טיילתי על שפת הים וראיתי אשה כבת 50 עם הבת שלה כבת 20. הן הלכו על החוף עם שקית נילון והרימו דברים מהחול. שאלתי אותם בהומור, מה הן אוספות והאם ענתה לי, שהן אוספות נילונים שלא יסחפו לים, כיוון שזה מסוכן לחיות הים. הן עושות זאת ביחד, מאז שהבת שלה היתה כבת שלוש. הצעתי היא, שבכל פעם שתרגישי רגשות אשם, אימרי לעצמך: "אני שמחה שתת ההכרה גורם לי להרגיש רגשות אשם, הוא מזכיר לי שעלי לתרום משהו לאחרים" ובחיוך תחשבי על משהו חיובי לעשות. כל טוב. ד"ר אליצור

נושא: חרדה לקראת תחילת הלימודים באוניברסיטה
שאלה: שלום ד"ר אליצור. בתקופה שלפני הצבא קניתי את הדיסק שלך ואת הספר המצורף. השתמשתי בדיסק והוא עזר לי מאד להתמודד עם חרדות שונות. כיום אני חייל משוחרר. כיוון שלאורך כל השירות לא סבלתי מבעיות של התקפי חרדה הפסקתי להשתמש בו. כיום אני אחרי צבא, לקראת לימודים אקדמיים והתעוררו בי שוב לחצים כבדים עקב הלימודים .אני לחוץ מאוד ויש בי הרבה ספקות אם אני אצליח ואם אעמוד בעומס הלימודים או לא. לעולם לא השתמשתי בתרופות הרגעה. אני נורא מודאג מלקיחת תרופות למרות שהפסיכולוגית שלי כן ממליצה. אני חייב לציין, שבגלל קלטת ההרפיה שלך, למדתי להשתלט על הלחץ ואני לא מגיע למצב של התקף חריף, אבל אני משקיע המון מאמצים כדי להדחיק את התחושה שבקרוב אני חוזר ללימודים. אני חושש שלא אהיה מרוכז בלימודים במידה ואהיה עסוק בלהילחם נגד התקף העומד להתרחש. אני מרגיש במבוי סתום לגבי השאלה האם אני צריך לקחת כדורים אני מפחד מהתלות בהם וגם חושש שהם יגרמו לי להיות עייף מדי בזמן הלימודים. אשמח לכל מילה טובה או עצה ממך. תודה
תשובה: שלום רב לך. אני מאד שמח שבפעם הקודמת (הדיסק) תקליטור ההרפיה שלי עזר לך להתגבר על החרדות. לא משנה מה גורם לחרדות. בעבר, כל חיית טרף ביער אם זה אריה, נמר או זאב, גרמו לאדם הקדמון לעליה ברמת הורמוני החרום וכתוצאה מכך, לתגובות גופניות ונפשיות המכונות בתקופה המודרנית בשם חרדה. באתר אני מסביר, שאלו תגובות שתרמו להשרדותו של האדם הקדמון והם מכונות תגובות "מלחמה או מנוסה." כיוון שבעבר הצלחת, בעזרת תקליטור ההרפיה, להוריד את רמת הורמוני החרום, זה אומר שבמוח שלך, שהוא המחשב הראשי בגוף, ישנה תוכנה שעובדת יפה והיא נקראת תוכנת ההרפיה. לכן אל תתיאש ואל תפתח ציפיות שליליות. כאשר הלימודים מתחילים, המתח הוא לא בשבוע הראשון או בחודש הראשון. רמת הלחצים עולה בהדרגה לקראת הבחינות. המסקנה היא, שיש לתרגל הרפיות בעזרת התקליטור שברשותך, ההקלטות שבאתר ובמיוחד שתי השיטות שאני מתאר באתר בשם: "נשימות מרגיעות" ו"כיווץ והרפיית שרירים." אני מציע שתתחיל לתרגל אותם מרגע שאתה קורא את המייל הזה ותבצע סידרה של "נשימות מרגיעות" אפילו עשר פעמים ביום, גם אם אתה לא חש במתח או בחרדה. התרגול בזמן שאתה לא בחרדה יעזור לך לתרגל את שיטת "הנשימות המרגיעות" גם בשעה שאתה במתח או בחרדה. אם לאחר תקופה תרגיש שהשיטה לא מספיק חזקה להתגבר על המתח או על החרדה, כתוב לי שנית ונחשוב מה רצוי לעשות. בקשר לתרופה שהמטפלת יעצה, היא אינה ממכרת אך תמיד עדיף לנסות שיטות פסיכולוגיות ואם זה לא עוזר, תמיד אפשר להתחיל בתרופה. פעילות גופנית מאד חשובה כמו ריצות, קפיצות במקום וכדומה. אני מציע שתשתף את המטפלת שלך בהתכתבות בינינו. כל טוב ואיחולי להצלחה בהתמודדות. ד"ר אליצור
תגובה לתשובה: תודה רבה ד"ר אליצור. האמת שלא ציפיתי לתגובה כזאת מעמיקה. אני מופתע לטובה שיש אדם טוב כמוך, שמוכן להקשיב ולענות לטובת עזרה ללא תמורה. אתה אדם טוב. אני אאמץ את הצעתך ואתרגל כל יום הרפיות ואעדכן אותך בהמשך. תודה ענקית.