מחשבות טורדניות נובעות משלושה גורמים:

אנשים רבים נוטים לשחזר בזכרונם חוויות מהעבר לדוגמה: מאורע מפחיד או מכאיב שחווינו, שגיאות חמורות שעשינו, הצקות ועלבונות שחווינו מאנשים אחרים, או מקרים שאנו פגענו באנשים אחרים.

אנשים רבים נוטים לדמיין חוויות מסוכנות ומפחידות בעתיד לדוגמה: תופעות טבע מסוכנות, מלחמות ומחבלים, חשש מכשלון במבחן או בעבודה וחשש מתאונה, ממחלה או ממוות של אדם קרוב.

אנשים רבים מוטרדים מבעיות בהווה, שאין בכוחם לשנותם לדוגמה: בעיות גופניות, בעיות כלכליות ובעיות משפחתיות.

ניתן להשוות את המחשבות הטורדניות, לתוכנת מחשב, המצויה במחשב שבמוחו של כל אדם בעולם. כמו כל תכונת אופי, רמת "תוכנת המחשבות הטורדניות" נובעת מתורשה מאחד מההורים ו/או מחוויות שהאדם עבר בחייו. לצערנו, תוכנה זו, עשויה לעורר רגשות מאד כואבים. כאשר אדם משחזר בדמיונו מאורעות מסוכנים שחווה בעבר, הזיכרונות הטורדניים עלולים להציק לו בשעות היום ואף לעורר חלומות בלהות. לעיתים קרובות, גם ציפיות לסכנות עתידיות מעוררות תגובה דומה. למזלנו, בדומה להרבה תוכנות מחשב, שאין כל אפשרות למחקן כליל, אלא רק להורידם ממסך המחשב, כך גם "תוכנת המחשבות הטורדניות". כאשר תוכנת מחשב שלילית, קופצת לפתע על מסך המחשב ומפריעה לנו, אדם שאינו בקיא במחשבים, חש בחרדה, שמא המחשב התקלקל, או שהוא הותקף בוירוס מחשבים. כאשר אנו לומדים ללחוץ על הכפתורים הנכונים שבמחשב, במטרה להוריד במהירות את התוכנה השלילית מהמסך, אנו נרגעים ואף חשים גאווה, על שרכשנו ניסיון לתפעל את המחשב. המסקנה היא, שבדומה לכל תכונה אופי, ניתן ללמוד להפחית את עוצמת "תוכנת המחשבות הטורדניות" ממוחנו ובכך להעשיר את נסיון החיים שלנו ולהגביר את השליטה שלנו על מוחנו ועל גופנו.

ניתן להמשיל תוכנת מחשב זו גם לנהיגה בכביש משובש, במכונית שיש בה רק שני חלונות: קידמי ואחורי. בעת שהנהג מסתכל דרך החלון האחורי, הוא רואה את כל התקלות והמהמורות שהוא נתקל בדרכו עד כה. כאשר הוא מסתכל דרך החלון הקידמי, הוא רואה את התקלות והמהמורות שהוא עומד להיתקל בהן. נהגים הנוטים לחשיבה שלילית, יחושו בחרדות ולא יפיקו כל ניסיון מהנהיגה בכביש זה. לעומתם, נהגים הנוטים לחשיבה חיובית, ינהגו בזהירות בכביש המשובש ויפיקו לקחים חיוביים מכל התקלות ומהמהמורות שהם חוו עד כה והם ימשיכו לנהוג בבטחון רב יותר.

בדומה לרוב תוכנות המחשב המצויות במח האנושי, גם "תוכנת המחשבות הטורדניות" תרמה רבות להישרדותו של האדם הקדמון. כאשר האדם הקדמון חזר מהציד ולמזלו ניצל מחית טרף, שיחזור החוויה המסוכנת, העלתה את רמת הורמוני החרום בדמו וגרמה לו לחוש בחרדה. מצד שני, שיחזור החוויה מהעבר, עודדה אותו להכין תכנית חיובית, כיצד יתמודד במקרה והוא יתקל בסכנה דומה בעתיד. חשיבה חיובית זו הרגיעה אותו. בדומה לזאת, לפני צאתו לציד, הוא דמיין אפשרויות של היתקלות בסכנות רב גווניות, דבר שהעלה את רמת הורמוני החרום בגופו וגרם לתחושת חרדה מפני ציפיות עתידיות. תיכנון שיטות התמודדות חיוביות, הורידה את רמת הורמוני החרום והוא יצא לציד זהיר אך רגוע. בעיקבות ניצול חיובי של מחשבותיו הטורדניות, הוא רכש נסיון חיים ויכל ללמד את חבריו ואת ילדיו, שיטות לשיפור הישרדותם בעת סכנה.

לצערנו, רבים מבני האדם המודרני, גישתם לתוכנת מחשב ניפלאה זו שונה מזו של האדם הקדמון. כאשר הם מעלים בזיכרונם חוויה כואבת מהעבר, מצפים לחוויה מסוכנת בעתיד, או מוטרדים ממחשבות הקשורות במצבם בהווה, רמת הורמוני החרום עולה והם חשים בחרדות והריכוז והזיכרון נפגמים. מומלץ שהאדם המודרני ילמד מגישתו של האדם הקדמון וירשום ביומן אישי, כל מחשבה טורדנית הנובעת מזכרון העבר או מצפיות עתידיות ומתחתיה ירשום דרכים אפשריות להתמודדות חיובית.

במידה והמחשבה הטורדנית קשורה לזכרונות העבר, עלינו להשלים עם העובדה, שאין כל אפשרות לשנות את העבר, אך אנו יכולים להפיק לקחים ולתכנן כיצד נתמודד טוב יותר, במידה וניתקל בחוויה דומה בעתיד. בדרך זו, אנו רוכשים נסיון חיים. במקרה והמחשבה הטורדנית קשורה בציפיות עתידיות, עלינו להשלים עם העובדה, שהציפיות השליליות עדיין לא קרו, אך רצוי לרשום תוכנית, כיצד נתמודד, במידה והדבר השלילי יקרה. כאשר המחשבות הטורדניות מתמקדות בבעיות בהווה, עלינו לעשות כמיטב יכולתנו לפתור אותן. במידה ואין כל אפשרות לשנות את המציאות, עלינו להשלים עם המצב וללמוד להפחית את רגשותינו השליליים ובכך לשלוט על המחשבות הטורדניות.

ירידה בכושר הריכוז נובעת מלחצים ומחרדות. כאשר האדם חש במתח, מערכת העצבים הסימפטטית פועלת והיא מכינה אותו לפעול לקראת "מלחמה או מנוסה" (הסבר מפורט בפרקים: "תגובת מלחמה או מנוסה" ו"תסמיני חרדה ותרומתם להישרדות". אחת התופעות האופייניות במצב מתח היא איבוד כושר הריכוז. לדעתי, מונח זה מוטעה. אנו לא מאבדים את כושר הריכוז, אלא מרחיבים את זווית הראיה. ביער, חיות רבות מתקיפות בלהקות. אחת מלפנים אחדים משני צדדיו ואחדים מאחוריו. אם האדם יתרכז רק בחיה שממולו, סיכוייו לשרוד אפסיים. מסקנה, בעת שמערכת העצבים הפרה סימפטטית פועלת, אנו רגועים ומסוגלים להתרכז בגירוי קטן כמו קריאת ספר והכנה למבחן. כאשר מערכת העצבים הסימפטטית פועלת, אנו חשים במתח רב וזווית הריכוז מתרחבת לכל הכיוונים, תופעה המכונה כיום איבוד כושר הריכוז.

ירידה בכושר הזיכרון יכולה לנבוע משני גורמים:

הגורם השכיח ביותר לירידה בזיכרון הוא מתח נפשי. כאשר אנו מתוחים או חרדים, מוחנו עסוק במחשבות טורדניות ולכן הוא לא פנוי להתרכז ולזכור דברים יום יומיים כגון: היכן הנחנו את המשקפיים, איזה יום היום, פגישות חשובות שונות ומה שם השכנים.

הגורם השני לירידה בזיכרון הוא, הגיל או מחלות שונות במוח. רוב בני המין האנושי, כולל גם חיות, סובלים מהידרדרות הדרגתית של המוח, שזה חלק מהידרדרות הדרגתית של כל אברי הגוף. הידרדרות המוח אצל בני האדם מתחילה בקצב איטי בסביבות גיל 30, אך ככל שהגיל עולה, קצב ההידרדרות מואץ. כאשר ההידרדרות מגיעה לרמה גבוהה מאד, היא מכונה דמנציה (המונח העברי "קיהיון") ושכיחותה בקרב אנשים מעבר לגיל 80 הוא 45%. הגורם השני הוא מחלות מוח שונות. 60% מבין הסובלים מקיהיון, מאובחנים כחולים במחלת אלצהיימר. פרטים על מחלות מוח ניתן לקרא באתר "עמותת עמדא לחולי דמנציה, אלצהיימר ומחלות דומות" www.alz-il.net.

בפרק "הדמיון ככלי טיפולי", בסעיף: "הדמיון כשיטה לטיפול בבעיות גופניות," מתואר כוחו של הדמיון, ככלי התורם למוח להתמקד על שיפור מערכות גוף שונות, שניפגעו עקב מחלות רב גווניות. אני מעלה השערה, שניתן ליישם את שיטת הדמיון גם למטרת שיפור פעילות המוח שנפגעה עקב מתחים וחרדות או עקב גיל בוגר או מחלות כאלצהיימר. הרעיון הוא, להגשים את המטרה בעזרת ניקוי המוח בשיטות דימיון יצירתיות. כשם שאנו מצחצחים שיניים בוקר וערב ומתקלחים כל יום, מומלץ לנקות את המוח, במשך מספר דקות, בעת שאנו שוכבים לישון ובעת היקיצה בבוקר. מומלץ לנקות את המוח, גם בעת פרסומת בתוכנית הטלויזה בה אנו צופים. מומלץ להתבונן בתמונות המוח המצויות בסוף הפרק הנוכחי וכל אדם יבחר את התמונה המתאימה לו במיוחד. מומלץ להתחיל את ניקוי המוח בעצימת העיניים ובנשימה מרגיעה אחת, כפי שהשיטה מתוארת באתר בפרק "שיטות הרפיה פסיכולוגיות". להלן מספר דוגמאות של ניקוי מוח שאנשים שתירגלו את השיטה שיתפו אותי בהן: בעת האזנה למוסיקה קלסית שקטה, הם דמיינו את המחשבות הטורדניות כנקודות צבעוניות הקופצות ממקום למקום במוחם בהתאם לקצב המנגינה. יש שהסירו אותן בעזרת רחיצת המוח במים ובסבון, ואף הברשתו במברשת עדינה. יש שדמינו את מוחם כמפה של עיר קטנה, בה שביל מרכזי שעובר לאורכה ושבילים קטנים משני הצדדים. בדימיונם הם ניקו את השבילים והשקו את הפרחים שבצידם. בתום הניקוי, בכל שיטה אישית, חשוב לדמיין את המוח נקי וציבעו נאה ולפקוח עיניים בחיוך או להירדם ברוגע.

באתר מצורף סירטון מיוטיוב, שמומלץ לצפות בו: "ניקוי המוח ממחשבות טורדניות ושיפור כושר הריכוז והזיכרון." אורכו של הסירטון כחמש דקות. ברקע ההקלטה, קטע לירי לפסנתר מאת שופן. המאזין מונחה לנקות את מוחו בשיטות המתאימות לו, בעזרת האזנה למנגינה.

הקורא יכול לשתף את בני משפחתו ואת חבריו, החפצים לשפר את שליטתם על מחשבותיהם הטורדניות, או לשפר את כושר הריכוז והזכרון שלהם. אודה לכל אדם שינסה ליישם את השיטה, על שיתופי בתוצאות. רצוי לתאר את השיטה בה המוח נוקה.

כאשר רושמים בגוגל את המשפט "תמונות מוח" בעברית או באנגלית, ניתן למצוא הרבה מאוד תמונות. אך כל אחד יכל למצוא בגוגל תמונות אחרות, או לדמיין את מוחו, גם מבלי להסתכל על התמונות.