פסיכודרמטולוגיה מתמקדת בהשפעת בעיות פסיכולוגיות על מחלות עור מגוונות.  בירחון ההסתדרות הרפואית הישראלית "הרפואה",  פורסם מאמר שניכתב על ידי ד"ר ברוך אליצור, פסיכולוג קליני וד"ר שרה ברנר, מנהלת מחלקת עור בבי"ח איכילוב. נושא המאמר: "טיפול פסיכולוגי במחלות עור נגיפיות". במאמר מצויין, שבמחקרים נמצא, שאצל כ 30% מאנשים הסובלים ממחלות עור שונות, הגורם הוא מתח נפשי. מתח נפשי מפעיל את מערכת העצבים הסימפטטית, שמטרתה גיוס אנרגיה לקראת "מלחמה או מנוסה". פעילות זו נועדה לתרום להשרדותו של האדם הקדמון, במהלך כארבע מליון שנות השרדותם כציד. בעת גיוס האנרגיה, הגוף מאיט פעולות, שאינן תורמות למלחמה או למנוסה, ביניהן פעילות מערכת החיסון. כיוון שפעילות "מלחמה או מנוסה" נמשכה בעידן הקדמון רק דקות מועטות, לא היתה לתופעה זו כל השפעה שלילית, גופנית או נפשית, על אבות אבותינו. כיוון שהאדם המודרני נוטה לחוש במתח ובחרדה תקופות ממושכות, מערכת החיסון, הפועלת ברמה נמוכה, נכשלת בהתמודדותה עם נגיפים וחיידקים מסוגים שונים כולל אלו הגורמים למחלות עור רב גווניות.

במהלך עבודתי, טיפלתי באנשים רבים שסבלו ממחלות עור מגוונות. בפגישה הטיפולית הראשונה, חשוב לבחון, האם הירידה ברמת החיסון, שגרמה להשתלטות הוירוסים או החידקים, נובעת ממתח נפשי, או שהמטופל רגוע ומחלת העור נובעת מגורמים אחרים. מטופלים שלא סובלים ממתח רב, הטיפול בהם מתמקד בהכוונת מערכת החיסון להשמדת הוירוסים, בשיטות דמיון מודרך והיפנוזה. מטופלים הסובלים ממתחים ומחרדות, בשלב ראשון חשוב להדריכם להתמודדות חיובית עם הנושא המטריד אותם ורק לאחר מכן, ללמדם שיטות הרפיה מגוונות ולכוונם לדמיין השמדת הוירוסים.

תאור מקרה: טיפול פסיכולוגי ביבלות 

נער בן 16 הופנה לטיפולי עקב יבלות על שתי ידיו, שגרמו לו לרגישות יתר. היבלות החלו בהיותו בן 10 ולמרות טיפולים רפואיים מגוונים לא חל כל שיפור במצבו. כיוון שלאחר בדיקה פסיכולוגית יסודית ניראה שהוא בעל אישיות יציבה ולא סובל מחרדות ומדאגות מיוחדות, הכיוון הטיפולי התבסס רק על לימוד הרפיות ושילובם בדמיון מודרך חיובי. בעת שהנער היה בהרפיה עמוקה, הוא הודרך להתבונן ביבלות ולדמיין שהוא במאי של סרט מדע בדיוני שבו היבלות מושמדות. בדמיונו הוא ראה את כדוריות הדם הלבנות זורמות בעורקיו ומשמידות את הווירוסים שגרמו ליבלות.  בפגישה השניה הוא דיווח, שבמהלך השבוע הוא ביצע כל ערב תרגיל הרפיה בו הוא דמיין כל פעם עלילות מעט שונות. בסיום הסרט הדמיוני, הוא דמיין שידיו נקיות לחלוטין. 

לאחר שלוש פגישות טיפוליות, הנער והוריו שמחו לדווח לי, שהיבלות נעלמו לחלוטין ולכן הטיפול הסתיים. כשנתיים לאחר סיום הטיפול, הנער התקשר איתי טלפונית ושיתף אותי, שבמהלך השנתיים אצבעותיו נקיות מהיבלות והוא לא חש בצורך לתרגל א שיטות ההרפיה. כשבוע לפני שיחת הטלפון הנוכחית, הנער הבחין על שפתו העליונה שלפוחית שהתפתחה לגודל של כס"מ. רופא המשפחה אבחן את השלפוחית כשלבקת פשוטה ונתן לו מרשם לטיפול רפואי. הנער החליט לטפל בעצמו בןוירוסי השלבקת והוא חזר לתרגל, כל לילה לפני השינה, הרפיות ודמיון מודרך. לאחר שלושה ימי תירגול, השלפוחית החלה להצטמק ובהדרגה נעלמה לחלוטין.