היכולת לדמיין, הינה תכונה גנטית, הנפוצה בקרב כל בני המין האנושי, ללא תלות בתרבות, בגזע, במין ובגיל. כיוון שאנשים רבים נוטים לשחזר בדמיונם חוויות העבר ולדמיין את העתיד, ניתן להניח, שנטיה זו משרתת צורך תת הכרתי עמוק, שתרמה להשרדותו של האדם הקדמון ומשרתת אף את האדם המודרני. כאשר הצייד חזר למערה ושיחזר את תהליך הצייד, או את חיית הטרף שרדפה אחריו, הדמיון עזר לו להפיק לקחים לעתיד ובכך שיפר את סיכויי השרדותו. האדם המודרני, יכול לנצל את כח הדמיון למטרות חיוביות שונות כמו: להתמודדות עם פחדים, לשיפור ההסתגלות, להרפיה גופנית ונפשית, לשיפור ההשגים בפעילות ספורטיבית, להתמודדות עם כאבים גופניים, להכנה גופנית ונפשית לפני ניתוח, להורדת יתר לחץ דם ולהחלמה ממחלות גופניות.

למעשה, כל אגדת עם, כל ספר וכל סרט שאינם דוקומנטרים, הם פרי הדמיון. ישנו מכנה משותף לכל יצירות הדמיון, המכילות סיום חיובי. בכולן העלילה נחלקת לשני שלבים: בשלב ראשון, הגיבור נקלע למצוקה גופנית או נפשית קשה, בשלב השני, הוא נחלץ ממנה. יצירות הדמיון, מציגות בפני הקהל מצבי מצוקה רב גווניים, ושיטות התמודדות יעילות. חשיפה להן, מאפשרת הפקת לקחים מחויותיהם של הגיבורים והעשרת נסיון החיים על ידי חיקוי. אין ספק, שילדים אוהבים להחשף לסיפורים, לספרים ולסרטים דמיוניים, הרבה יותר מאשר מבוגרים, כיוון שהם מצויים בשלב החיים שבו נסיון החיים שלהם מאד מצומצם.

פתגם ידוע אומר: "כל מה שלא הורג אותנו מחזק אותנו." הפתגם, לדעתי, אינו מדוייק, כיוון שיש אנשים הנחלשים בעקבות חוויות קשות ויש המפיקים מהם לקחים ובכך מתחזקים. הדבר תלוי רק באדם עצמו. דרך טובה להפקת לקחים משגיאות העבר, ובכך להעשיר את נסיון החיים ולהתחזק, היא בעזרת שיטת הדמיון. אנו יכולים לחבר סיפורים, המבוססים על מצבים בהם לא שבענו נחת מצורת ההתמודדות שלנו. במצב של רוגע, נדמיין, שהמקרה שהטריד אותנו הופיע שנית, אך הפעם, אנו מיישמים שיטת התמודדות הרבה יותר חיובית. במידה ואנו מתקשים לחשוב על צורת התמודדות, השונה מזו שנקטנו בעבר, נחשוב על מספר אנשים שאנו מעריכים את דרך התמודדותם, במצבים קשים, ונדמיין כיצד כל אחד מהם היה עשוי להגיב, לו היה נתקל במאורע הדומה לזה אתו התמודדנו. מצורות התגובה השונות, שנעלה בדימיוננו, נבחר את זו המתאימה לאישיותנו, ונדמיין שאנו נוקטים בתגובה דומה. הצעתי היא, שבכל פעם שנפעל בניגוד לשביעות רצוננו, נשחזר את המקרה, ולדמיין צורת התמודדות חיובית יותר. ככל שנדמיין יותר פעמים, כך ההתנהגות החיובית תופנם, באופן יותר יסודי.

מאד מומלץ לצפות ביו טיוב, המדגים השפעת הדמיון על מעופו של לוח:
http://www.youtube.com/embed/6LWz4qa2XQA?feature

ניסוי זה מוכיח את התאוריה, שדמיון עשוי להשפיע על פעילות הורמונלית ועל פעילות אברים פנימיים.
לדוגמה, דמיון המכיל ציפיות שליליות מעלה את רמת הורמוני החרום ובכך מפעיל את הגוף בכיוון מלחמה או מנוסה, כתוצאה מכך חשים בחרדות. לעומת זאת, דמיון המכיל ציפיות להתמודדות חיובית, מוריד את רמת הורמוני החרום ובכך מפחית את תחושת החרדה.
באותו כיוון הדמיון משפיע על מערכת החיסון. דמיון המכיל ציפיות למחלה, מוריד את רמת מערכת החיסון ומגביר את הסיכוי לפרוץ מחלה או להחרפתה ואילו דמיון המכיל ציפיות להחלמה מהירה, מעלה את רמת מערכת החיסון ומזרז את ההחלמה. בפרק "נגיפים וחיידקים" אני משתף את הקוראים בחוויה אישית שלי בנושא זה.

התמודדות בשיטה אנושית או על אנושית
נשאלת השאלה, אם מטרת מחברי יצירות הדמיון היא להעשיר את נסיון החיים וללמד התמודדות יעילה כנגד סכנות היום יום, מדוע בחלקם, הגיבור נחלץ ממצוקתו תוך כדי יישום שיטות הגיוניות – אנושיות כגון: זריזות, כמו רובין הוד, כח פיזי כמו טרזן ופיקחות כמו דוד במלחמתו נגד גולית, ובחלקם, הגיבור נחלץ ממצוקתו תוך כדי יישום שיטות מאגיות – על אנושיות כגון: אלדין ומנורת הקסמים, סופר מן ובטמן. אני משער, שהסיבה לכך היא, שישנם שני סוגי סכנות בחיי היום יום. על חלקן, ניתן להתגבר בכוחות אנושיים ועל חלקן, הדבר בלתי אפשרי. כולנו חסרי אונים במצבים כגון: חיית טרף גדולה המזנקת עלינו, ספינה הטובעת בלב ים, מעלית המתדרדרת לתהום, מטוס המתפוצץ באויר, מחבל המתאבד לידינו, קסאם הנוחת בקירבת מקום או, יצור דמיוני כשד, או כמכשף, המתנכלים לחיינו. בכדי להתמודד עם סכנות מסוג זה, מחברי העלילות בחרו להקנות לגיבוריהם כוחות מאגיים – על אנושיים.

הדמיון, כשיטה להתמודדות עם פחדים
כל אדם, בוגר או צעיר, יכל להתמודד טוב יותר עם פחדיו בעזרת יישום שיטת הדמיון. בעת שהוא חש בחרדה, עליו לעצום עיניים ולדמיין, שהמאורע, ממנו הוא חושש, עומד להתרחש. עליו להתיחס לדמיון כמחציתו הראשונה של סרט מפחיד, שעליו לסיימו בצורה החיובית ביותר. ניתן ליצר סרט, בו הגיבור מתמודד עם הסכנה בכוחות אנושיים, אך אם הדבר אינו אפשרי, על הסרט להיות בסיגנון מדע בדיוני, בו הגיבור נחלץ מהסכנה בעזרת כוחות על אנושיים. הורים ומחנכים יכולים להדריך ילדים לדמיין, כיצד הם נחלצים מסכנות, כאשר הם חשים בפחדים במהלך היום, או סובלים מחלומות בלהות. יישום השיטה אינו מבטיח, שבעזרת תירגול חד פעמי כל אדם יתגבר על פחדיו. יתכן מאד שהפחד יחזור להטריד עוד מספר פעמים. אך אל יאוש, בכל פעם שהפחד מתעורר מחדש, חשוב לדמיין, שהמאורע מסתים בצורה חיובית, על ידי יישום שיטות התמודדות יעילות.

באתרים שונים באינטרנט מופץ סירטון קצר המציג המצאה ישראלית חדשה שפותחה במפעל רפאל המכונה באנגלית "Trophy" (מאוד מומלץ לצפות בסירטון:  https://www.youtube.com/watch?v=oM6EvQJdvt8)

בסירטון זה, שפורסם בתאריך מרץ 2009, מוסבר, שמדינת ישראל פיתחה שיטה להגן על כל הטנקים ועל כלי הרכב שלה, בעזרת מערכת שפותחה ברפאל. מערכת זו מפעילה כעין "מעטפת מגן" אלקטרונית, המקיפה את הטנק או את כלי הרכב מכל עבריו. מעטפת זו מונעת מכל טיל או כדור לפגוע בטנק או בכלי הרכב. שלוש שנים לאחר שהסירטון הופץ באינטרנט, השיטה הוכיחה את עצמה. בתאריך מרץ 2011 התפרסמה כתבה בעיתון ישראלי, שטיל נורה על טנק, שהיה מוגן ב"מעיל רוח" והטנק לא ניפגע.

אני מציע לכל אדם החושש מסכנה, שאין כל דרך אנושית להתמודד איתה, לצפות בסירטון ולדמיין, מעטפת מגן המגנה מפני כל פגיעה. בהתאם לחששות, ניתן לדמיין מעטפת מגן העוטפת את המטוס בו אנו טסים, את מכונית המשפחה, את ביתנו, את האנשים האהובים עלינו או את עצמינו. מומלץ גם להאזין להקלטת ההרפיה המצויה באתר בשם: "מעטפת המגן." הרעיון לבנות מעטפת מגן דמיונית פותח בשנת 1991. בזמן מלחמת המפרץ, התבקשתי על ידי הנהלת המרכז הרפואי תל אביב, בית החולים איכילוב, להכין קלטת הרפיה, במטרה לעזור לעובדי בית החולים, לבני משפחתם, להתמודד עם חרדות המלחמה, בעזרת שיטות הרפיה. הקלטתי, שיכפלתי וחילקתי לצוות העובדים 1000 קלטות בשם: "חליפת המגן". הקלטות זכו לתגובה מאד חיובית.

השיר הבא נכתב באנגלית על ידי ס. אדוארדס ותרגם על ידי יעל טוניק
הוא משקף את התמודדתה של אם עם פחדיה לשלום ילדיה

מעטפת מגן שקופה

בתוך מעטפת מגן שקופה ילדי חיים
מכל פגיעה היא שומרת עליהם והם מוגנים.
יצרתי אותה במו ידי
על כן שנתי רגועה ונעימים לילותי.
בעיני נשר אני בוחנת אותה מכל עבר
שלא יווצר בה סדק, שלא יקרה שבר.
שומרת שתהיה תמיד תקינה
כך בשלווה אני ישנה.

בפרק "תגובות מאזינים להקלטות ההרפיה" צורפה, בתקופת מלחמת "צוק איתן", תגובת אשה שברשותה מצויין שמה המלא.
ד"ר אליצור, תודה לך מכל הלב על העזרה. שמי ג'ני וינשטיין, אני בת 33 גרה בתל אביב. בתקופת מלחמת "צוק איתן" אמי היקרה נתקלה במקרה בכתבה עליך באינטרנט ושלחה לי מייל בהצעה להאזין להקלטות ההרפיה שלך. כבר מספר שבועות שאני שומעת את ההקלטה באינטרנט של "מעטפת המגן" וזה כל כך נעים ומרגיעה. זה באמת עובד! איך אתה עושה את זה? איך זה עובד? אני מרגישה הקלה ורוגע וחינניות. מחשבות שליליות ודיכאוניות פחות עוברות לי בראש. אני מרגישה יותר אופטימית ופתוחה. יותר ידידותית לסביבה והסביבה ידידותית אליי. אני יותר חדה במחשבות ובתגובות. פחות מתביישת ופחות מפחדת. זה באמת מדהים. לעיתים אני נירדמת פחות או יותר באותו קטע, לפעמים בהתחלה אחרי כיווצי הרגליים. זוהי שינה נעימה וקלילה. לפעמים אני זוכרת על מה אתה מדבר לפעמים לא זוכרת כלום! זה כאילו נמצא אצלי בראש. איתי, אבל אני לא יודעת בדיוק. זה מרגש, מעניין, מדהים ועוזר. תודה שזה פתוח ככה לכולם. תודה שאתה מחלק לנו את המתנה הזו ועוזר לאנשים. בתודה, ג'יני.

הדמיון כשיטה להתמודדות עם מחלות
אנו נולדים עם מערכת חיסון שמטרתה להילחם כנגד נגיפים וחידקים. הבעיה היא, כאשר אנו חשים במתח או בדיכאון, מערכת החיסון מאיטה את פעילותה, במטרה להפנות את האנרגיה הגופנית והנפשית למטרת מלחמה או מנוסה. פעולה זו תרמה להשרדותו של האדם הקדמון, אך פוגמת בהסתגלותו של האדם המודרני. בעידן הקדום, הסכנה, בעת התקלות בחיית טרף, היתה קצרה. קיימות רק שלוש תוצאות להתקלות עם חיית טרף מסוכנת: האדם ניצח, האדם נימלט, החיה ניצחה. כאשר האדם ניצח את הטורף או נימלט מפניו בהצלחה, הוא נירגע ובעקבות זאת, רמת החיסון חוזרת לפעול במשנה מרץ, במטרה לרפא כל פגיעה גופנית. בחברה המודרנית, מתחים, חרדות ודיכאון, עלולים להמשך זמן רב. בעיקבות זאת, רמת החיסון יורדת ואנו עלולים להיפגע מנגיפים ומחידקים. תרגילי הרפיה והדמיה עשויים להגביר את פעילות מערכת החיסון ובכך לזרז את תהליך ההחלמה. בפרק: נגיפים וחידקים מתואר יישום השיטה.

כאשר המחלה קשורה בתיפקוד לקוי של אחד מאברי הגוף, שיטת ההדמיה עשויה לתרום לשיקום האיבר. בעת שאנו במצב של הרפיה, ניתן לדמיין את האיבר, כאילו אנו צופים בסרט דמיוני. בדמיוננו, אנו משפצים אותו עד שהוא ניראה כמתפקד בצורה חיובית. במהלך עבודתי בבית החולים איכילוב, טיפלתי בשיטה זו בחולים רבים שסבלו ממחלות שונות. לאחר שהם תירגלו זאת במשרדי, הם המשיכו לתרגל בביתם ולדבריהם, המערכת הגופנית חזרה לתפקד בצורה חיובית במהירות רבה. להלן מספר דוגמאות:

אסטמה: ילד דמיין, שבעת התקף אסטמה שד מחזיק את ריאותיו וכתוצאה מכך הוא מתקשה לנשום. בדמיונו הוא גרש את השד ודמיין שהוא מסוגל לעסוק בספורט, דבר שנמנע ממנו עקב האסטמה. כתוצאה מכך, התקפי האסטמה פחתו משמעותית. האם סיפרה לי, שבאחד הלילות הוא התעורר עקב קשיי נשימה. כאשר היא נגשה לחדרו לעזור לו, הוא אמר לה שהוא יודע איך להלחם בשד והיא יכולה לחזור לישון.

כולסטרול גבוה: מטופלים דמיינו את צינורות הדם חסומים חלקית, בעקבות הצטברות כולסטרול. בדמיונם הם המיסו את הכולסטרול, ניקו את כלי הדם ודמיינו את מערכת כלי הדם מתפקדת ביעילות. אצל חלק מהם רמת הכולסטרול פחתה משמעותית והרופא הפחית את כמות התרופות ולאחדים הפסיק לחלוטין.

נזלת ושיעול: לא אחת, מטופל ביקש לבטל פגישה עקב הצטננות. בכל מקרה כזה הצעתי למטופל לבא לפגישה ולהביא איתו את כל הוירוסים שבגופו ונטפל בם יחד. בהדרכתי, בשלב ראשון, המטופלים זיהו את גורם הלחץ הנפשי, שתרם לירידה ברמת החיסון. בשלב שני, הם דמיינו את מערכת החיסון כחיילים הנלחמים כנגד החידקים או הנגיפים עד לנצחון מוחלט. חלק מהמטופלים השמידו אותם באש, או בכלי נשק שונים וחלק גרשו אותם מגופם. היו אחדים שדמיינו שהם מעבירים את החידקים לאדם שפגע בהם.

מחלת הסרטן: המטופלים דמיינו את תאי הסרטן בגופם בכל צורה שנראתה להם והפעילו את מערכת החיסון לשם השמדתם. אינני יכול להצהיר שהסרטן נעלם מגופם, אך אין לי ספק שאיכות חיים ומצב רוחם שופרו משמעותית.

זהו מייל שקבלתי מאשה שאינני מכיר
שלום ד"ר אליצור. לפני יותר משנתיים קניתי את הספרים שלך "הרפייה עצמית" ו"לשלוט בכאב." אני רוצה לשתף אותך בשינוי הגדול שחל אצלי מאז השימוש בהקלטות ההרפיה. כאשר קניתי את הספרים עם התקליטורים גרתי בדירה ישנה בהוד השרון, שחזית הסלון וחזית חדר השינה פונים אל כביש די ראשי. הרעש מהכביש, כמו גם מהשכנה הצועקת על בעלה ו \ או על הילדים + הרעש של השיפוצים התמידיים מאיזו שהיא דירה בה התפוצץ עוד צינור מיים, היה תמידי. בכל יום בצהריים הקפדתי להקשיב לתקליטור ונהניתי בין היתר מהתאור שלך את האגם השקט והנפלא, עם האוויר הנקי, הצלול והנוף המדהים. לפני כמה ימים, הבנתי מה קרה בעקבות התאור הכל-כך חי שאתה נותן בקולך הנפלא. אז ככה, לפני חודשיים עברתי עם בעלי ושני ילדי לגור בקייץ בשוויץ, בעיירה שנקראת St. Prex. זו עיירה מלאת קסם היושבת על שפת אגם ג'נבה. דירתנו החדשה ממוקמת מרחק צעדים ספורים בלבד מהאגם. הנוף מהאגם מרהיב, של הרי צרפת ושל העיר לוזאן היפה. באגם שוחים ברווזים וברבורים ובאות והולכות אניות השטות משוויץ לצרפת ובחזרה. הסביבה ירוקה ומטופחת. התמונה הברורה, החיה, היפה ששהתה בדמיוני בעקבות האזנה לתקליטור, הפכה פתאום למציאות חיי. רק השבוע כשפרקנו את הארגזים מהמכולה ויכולתי להשתמש שוב בתקליטור שלך, שעבר מסע של חודשיים עד שהגיע דרך הים אל יעדנו החדש, הבנתי מה קרה. בהכשרתי אני מטפלת באומנות, וההכרה כי תמונה מנטאלית יכולה לעורר שינוי אינה חדשה לי, אך כעת, הבנתי "על בשרי" את העוצמה של שימוש בכוח הדימיון ובכוח הלא מודע כמכוון את פעולותינו. כל הכבוד על העבודה המבריקה ועל היכולת שלך להשתמש בקולך ובנשמתך כדי להגיע אל קהלך פנימה ולעשות שינוי. אם אתה בשוויץ אתה מוזמן לביתינו ולטיול לאורך האגם. אז תודה מקרב לב, על העבודה הנפלאה שעשית ואשמח לדעת אם הוצאת מאז דיסקים חדשים ואולי בנושאים נוספים. אשמח אם תשתמש בסיפור שלי כדוגמא, בלי לצרף את שמי כמובן.