לפני קריאת הפרק הנוכחי, מומלץ לקרא את הפרק: "פסיכודרמטולוגיה – טיפול פסיכולוגי בבעיות עור"

גירודים בעור, משפיעים שלילית על אנשים רבים. התופעה יכולה להיות קלה ורק מעט מציקה.  כ-10% מהאוכלוסיה סובלים בצורה קיצונית מהתופעה. רמת המתח הנפשי שלהם עולה עד כדי מניעת פעילויות יומיומיות והפרעות בשינה. רופאי העור מתקשים לאתר את הסיבה לעור המגורה, אך הם מציעים טיפולים שונים, שלצערנו לא תמיד תורמים להפסקת התופעה. מומלץ לקרא את המאמר: פסיכודרמטולוגיה – הפסיכיאטריה של העור  מאת: ד"ר אביגדור סרברניק

תאור מקרה: טיפול בגירודי עור

חיה בת 25, הופנתה לטיפולי מרופא עור, כיוון שהיא סבלה מגרודים בכל גופה שיצרו בה מתחים נפשיים עמוקים. מטרת ההפניה היתה, ללמדה להשלים עם התופעה ולהירגע. בפגישתנו הראשונה, חיה תיארה את התופעה כמציקה ביותר. הבעיות החלו עם התבגרותה וכל הטיפולים הרפואיים לא תרמו לשיפור במצבה. הצעתי לחיה לעצום עיניים ולדמיין, מה הגורם לגרויים בגופה. לאחר כדקה, חיה שיתפה שהיא חשה כאילו משהו חודר מתחת לעורה ומגרה אותו. הצעתי שהיא תדמיין זאת כסרט מדע בדיוני, בו משהו חודר מתחת לעורה. לתדהמתי, חיה טענה שהיא רואה בדמיונה את אמה נכנסת לתוכה ומתגרה בה. לאחר שחיה פקחה את עיניה, ביקשתי שהיא תשתף אותי בפרטים על היחסים עם אמה. חיה אמרה: " לאמא שלי אין גבולות. היא מאד מאד ביקורתית. יש לה לשון חדה כמו קוצים שמאד פוגעת בי. לדוגמה, היא פותחת את דלת חדרי בלי לדפוק, גם כשיש לי חבר בחדר. היא פותחת וקוראת מכתבים שאני מקבלת מחברים וגם נכנסת לאימייל שלי לקרוא מה אני כותבת. כאשר היא עושה זאת, אני מתפרצת וצועקת עליה, אך זה רק מגביר את המתח בינינו. לאחר שהיא פקחה את עיניה, בקשתי שהיא תעמיק בנושא ותחשוב עם יש החרפה בגרודים לאחר תקלה עם האם. תשובתה היתה: "אף פעם לא חשבתי על כך, אך ניראה לי שבאמת הגוף מגרד לי יותר, לאחר כל ויכוח וזה קורה כמעט כל יום".  עודדתי אותה לשתף אותי כיצד בני המשפחה האחרים מגיבים לחוסר הגבולות של האם. לדבריה, כולם רגישים, אך היא יותר רגישה מאחרים, כיוון שהיא מאד נפגעת ממנה. שיתפתי את חיה בפתגם הידוע: "כאשר משהו מטריד אותנו, נעשה כמיטב יכולתנו לשנותו. במידה ואין כל אפשרות לשנותו, עלינו לקבל זאת ולשנות את גישתנו כלפי הבעיה". בקשתי שהיא תעצום את עיניה ותדמיין שהיא מטיילת בטבע במקום יפה ולפתע יורד גשם חזק. הצעתי שהיא תדמיין שלמרות שאין לה מעיל גשם ולא מטריה איך היא מתמודדת עם הגשם. לאחר מספר דקות, חיה דמיינה שיש לה בתיק נילון גדול והיא עוטפת את עצמה ומסתתרת מאחרי עץ גדול. שיתפתי את חיה בעובדה שבמהלך עבודתי הדרכתי ילדים ואף מבוגרים לדמיין שבעת שהם מפחדים מתופעה שאין אפשרות להמנע ממנה, עליהם לדמיין שהם עוטפים את גופם במעטפת מגן דמיונית, המגינה עליהם מפני התופעות מהן הם חוששים, הן מפגיעות גופניות והן מפגיעות מילוליות. בעת שעיניה עצומות, חיה דמיינה שהיא עטופה במעטפת מגן שקופה, הגורמת לה לא לחשוש מהביקורתיות של אמה. בהדרכתי, היא שיחזרה מגוון רחב של מצבים שקרו בעבר, בהם היא מאד נפגעה מאמה. בדמיונה, האם חזרה על אותה התנהגות ביקורתית , אך הפעם, חיה דמיינה שהיא לא מגיבה בכעס אלא ברוגע ובעדינות מסבירה לאם שהצורה שהיא מתבטאת פוגעת בה וכתוצאה מכך, האם מתנצלת ומבקשת סליחתה.  בתום הפגישה, השתמשתי בשיטת הפרובוקציה, בה הבעתי משאלה שעד לפגישה הבאה האם תחזור מספר פעמים על התנהגותה התוקפנית וזה במטרה שחיה תוכל לנשום נשימה עמוקה ולעטוף את גופה במעטפת המגן ולהגיב לאמה בצורה עדינה. המשכנו בפגישות הטיפוליות שבמהלכן חיה חשה הרבה יותר רגוע, יחסיה עם אמה השתפרו בצורה מאד חיובית והגרודים בהדרגה פחתו הן בשכיחותם והן בעוצמתם.